Page 403 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 403
Pg: 403 - 13-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
דכבר הוו קצובין כמ"ש מהרש"א ז"ל שם א"כ הוא הטעם העיקרי אצל שמואל והא דקמיפלגי
אפשר דזה ס' רש"י ג"כ אך דברי מהרש"א הללו בנגזל רבותא דרב דאפי' בנגזל דאיכא למימר משום
אינם נראים לי כמו שאכתוב בדברי התוס' בס"ד רבית אפ"ה סבר יש לו שבת אבל אנה"נ לשמואל
ואחר שקלא וטריא העלינו בישיבה דכונת רש"י לאו מטעם רבית אלא מטעם דלא פירש ופשוט.
שכתב כגון שגזל שדה עם פירותיה ומכרה ר"ל
שגזל השדה עם פירותיה ואכל הפירות ומכר אותה )קול מבש"ר(
בלא פירות ואח"כ עשתה פירות ובא הנגזל וטרף
אות' עם פירותיה וחוזר הלוקח על הגזלן וטורף שם הב"ע כגון שגזל שדה מלאה פירות וכו'.
ממנו הפירות והקרן כמ"ש רש"י בעצמו בתחלת
הנה הרמב"ם ז"ל בפ"ט מה' גזילה כת' הגוזל שדה
הסוגיא וכן כת' א"א ז"ל ודו"ק.
)מאורות נתן( ומכרה ואכל הלוקח פירותיה מחשבין עליו כל
תוס' ד"ה סיפא נמי בגוזל כו' מרישא עצמה הי' הפירות שאכל ומשלם לבעל השדה וחוזר וגובה
יכול להקשות כדמקשה בסמוך אלא כמה שיכול
להקשות משבח גופי' פריך ,ע"כ .והמהרש"א אותן מן הגזלן מנכסים בנ"ח ע"כ וכת' ה"ה ז"ל
ז"ל כתב וז"ל אע"ג דרבא גופי' משני הרישא לקמן
דלא מיירי כלל בלוקח מגזלן מ"מ השתא דלא דמגמ' דהכא לא משמע כן דאמאי הוצרך רבא לומ'
אסיק רבא אדעתיה אכתי למימר הא כדאיתא והא
כדאיתא שפיר ה"מ להקשות מרשיא גופא דע"כ שגזל שדה מלאה פירות לימא כגון שגזל שדה
דרישא בלוקח מנגזל קמיירי דומיא דסיפא דמיירי
על כרחך בלוקח ,עכ"ל .כלומר דהשתא דלא אסיק ריקנית והשביחה ואכל הפירות וכו' ע"ש ונ"ל
רבא אדעתיה למימר דרישא וסיפא איירי בשני
ענינים אלא ע"כ למימר דאיירי בענין אחד וכיון משום דלא קתני בברייתא והשביח' משמע קצת
דהסיפא ע"כ להעמידו בלוקח כמו דתירצה הגמ'
לקמן הכא נמי הרישא בלוקח ,וקשה מרישא דא"א דלא הוסיף בה כלום ומש"ה ניח' ליה טפי לאוקמ'
להעמידו בבע"ח .והא דרבא תירץ בסוף בענין אחר
משום דאיירי לתירוצא דהכא דהא כדאיתא והא הכי אבל אין להק' אמאי לא אוקמ' כדאמר מעיקר'
כדאיתא .ולכאורה צ"ע ,דהא לקמן תירצו אברייתא
לדשבח קרקעות כיצד דאיירי בבע"ח ,זהו רק כגון שגזל שדה מחבירו ומכרה לאחר ואכל את
משום דכך תירצו מלפני כן ,ורבא תירץ דאיירי
בגזל שדה מחבריו מלאכה פירות ואכל את הפריות הפירות שנותן דמי הפירות לנגזל וחוזר וגובה
וכו' הא באופן כזה אפשר לתרץ גם לגבי שבח
דאיירי בגזל שדה משובחת והכסיף השבח וחפר בה מגזלן קרן ממשועבדים והפירות מבנ"ח וא"ץ
בורות וכו' בא נגזל לגבות קרן גובה מנכסים
משועבדים ,בא נגזל לגבות פירות גובה מנכסים בני לאוקמ' שחפר בה בורות שיחין ומערות דלא שייך
חורין ,וא"כ השתא אפשר לתירוצי רישא וסיפא
באותו אופןף ולפ"ז שוב יקשה הא מרישא עצמה לאוקמ' הכי אליבא דשמואל משום דכשיחזור
א"א להקשות כמו שרבא תירצה לקמן ,ולפ"ז על
כרחך לבאר כהמהרש"ל עיי"ש .אבל אח"כ מצאתי ויגבה יותר ממה שנתן מחזי כרבית ואע"ג דמה
שרוצה ליקח עכשיו הוא דוקא מה שלקח ממנו
הנגזל ואינו מרויח כלום מ"מ מחזי כרבית שאין
הכל יודעי' בזה כמ"ש בדברי רש"י לפיכך לא מצי
לאוקמ' בהכי אבל לרב דס"ל דלא מחזי כרבית הדין
)מאורות דין אמת ודו"ק.
נתן(
שם ד"ה בגוזל ונגזל וכגון שגזלה עם פירותיה
ומכרה וכו' .עכ"ל .הקשה מהרש"א ז"ל במ"ב
כיון שכבר השבח היה קצוב כשקנה מגזלן למה לא
יגבה נמי ממשעבדי וצ"ע ע"כ ולכאורה היה נ"ל
דס"ל לרש"י דהפירות לעולם אינן נגבין ממשעבדי
אע"ג דהיה קצוב דומיא למ"ש התוספו' בב"ב ד'
קנ"ז שפי' דהא דאמר וחוזר וגובה הקרן מנכסים
משועבדים איירי במשעבדי שקנו אחר שטרף ממנו
הב"ח ואפ"ה אמרינן דלא גבי הפירות מהם ואע"ג
