Page 409 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 409
Pg: 409 - 13-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
מקנה דשב"ל וכבר נגמר הקנין ביניהם אע"פ בינות הוא ועמ"ש הרב תורת חיים בזה ובמ"ש הרב
שעדיין לא לקחה באותה שעה לענין שכשתבא לידו מגדנות נתן שם.
זכה בה שכנגדו והרי דבר שלא בא לעולם כדבר
שבא לעולם ממש וקנה דאמר רבא מעכשיו קאמר )עיני כל חי(
ואינו יכול לחזור בו כל עיקר ואם חזר בו עכשיו
ולקחה לעצמו לא מהני וחבירו קנה והתוס' כאן תוס' ד"ה בההיא הנאה דקא סמיך וכו' והוי
בד"ה קנויה לך מעכשיו כתבו דעכ"פ אפי' באומר כאלו א"ל שדה זו תהא קנויה לך לכשאקחנה
מעכשיו יכול חזור בו ומשום הכי הקשו מה שהקשו עכ"ל .הק' ה' גור אריה הנד"מ וז"ל .ולכאורא ק'
ומ"מ נראה שאנן יכולים לומר דלר"מ דבר שבא דזהו לשיטת ר"מ דס"ל אדם מקנה וכו' כדאמרן
לעולם ושלא בא דינם שוה לענין זה ומדברי התוס' בסמוך אך לרבנן דקי"ל כותייהו לא קנה ואנן כרב
כאן משמע שהדבר פשוט ממקום אחר דיכול לחזור קי"ל דניחא ליה דליקו בהמנותיה עכ"ל .וי"ל דאפי'
דקי"ל כרבנן בשדה זו אפי"ה אתי שפיר מאי דקי"ל
בו קודם ש"ל לכ"ע וצ"י. כרב משום דלא אמרו בסמוך לשיטת ר"מ אלא
)עדות ביהוסף( דוקא בשדה זו דעדין לא באת לידו דלוקח אלא
דאמר ליה שדה זו כשאקחנה תהא קנויה לך ולכך
שם אמר בא מסתבר' מלתא דרב בשדה סתם לא סמכא דעתיה ובזה קי"ל כרבנן אבל הכא שכבר
אבל בשדה זו לא וכו' .וראיתי לה' קהלת יעקב היא ביד הלוקח סמכא דעתיה ואפי' לרבנן מודו
ז"ל בס' מדות חכמים באות חזקה שליח עושה משו' דליקו בהמנותיה וע' להלח"א ז"ל בד"ה
שליחותו שהק' מכאן על מ"ש התוס' בגיטין דף ס"ד
ע"א גבי הא דאמר ר' יצחק האומר לשלוחו צא מסבתרא מלתיה דרב וכו' ודו"ק.
וקדש לי אשה סתם ומת שלוחו אסור בכל הנשים )ימי אברהם(
שבעולם וכת' התוס' דאינו אלא משום קנס' אבל מן
הדין מותר בכל הנשים דאין זה חזקה גמורה דאינה דף טז ע"ב
בידו להתקדש שמא לא תתרצה ע"כ ומ"ש מהכא
דאמ' בשדה סתם סמכה דעתיה ופרש"י ז"ל משום גמ' א"ד הונא וכו' לכשאקחנה וכו' מעכשיו
דהרבה שדות מצויות ליקח וימצא ה"נ הרבה נשים ע"כ .התוס' בקידושין דף ס"ב ויבמות דף צ"ג
מצויות להתקדש וימצא ע"ש ונ"ל דאינה קו' דשאני הקשו אמאי בעי מעכשיו כיון דהר"מ ס"ל וההיא
התם לענין קידושין דאפשר שהלך לשלשה או דר"מ לא קאמר מעכשיו יע"ש שהאריכו .ולפום
לארבעה נשים או יותר ולא ניחא להו להתקדש ריהטא נראה דנהי דס"ל לרש"י אדם מקנה דשב"ל
לאיש זה שאין כל האנשים שוים וקשין זיווגים אבל מ"מ לא עדיף מדבר שבא לעולם וזה פשוט ובדבר
הכא הרוצה למכור מה איכפת ליה אם יקח זה או שבא לעולם קי"ל באומר לאשה הרי את מקודשת
אדם אחר ומאחר דמצויין שדות למכור ודאי ימצא לי לאחר ל' יום מקודשת ואם בא אחר וקידשה
וסמכה דעתי' שפיר ודו"ק ]א"מ ולפע"ד נר' דלק"מ בתוך ל' בטלו קידושי ראשון ואם אמר להם
דלא כתב רש"י אלא כיון דמצויות שדות ליקח הוי מעכשיו ולאחר ל' יום אין הדין כן שמשעה ראשונה
סמכה דעתיה ומסתבר' טעמי' דרב אבל בשדה זו חלו הקידושין וכמו שהביאו שם התוס' יע"ש וא"כ
לא מסתבר טעמי' דלא סמכה דעתיה כלל אבל הכא דקאמר רב מעכשיו משום דאל"כ לא יכחול
לעולם בין בשדה זו בין בשדה סתם לא מיקרי בידו הקנין עד שיקחנה ואם חזר בו קודם שיקחנה מהני
דנימ' ודאי חזקה שליח עושה שליחותו דשמא לא משום הכי נקט מעכשיו לענין שאם לקחה כדקאמר
יתרצו למכור לו תדע לך שהרי אנן קי"ל אפי' לכשאקחנה ניקנית ללוקח ראשון או מקבל מתנה
בשדה סתם ל"ק דהוי דשלב"ל וקי"ל בפ' האומר ד' אע"פ שזה חזר בו קודם שיקחנה משום דקי"ל אדם
