Page 414 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 414
Pg: 414 - 13-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
דאיירי שנמצא בו ביום שנכת' אבל לר"י דמוקי לה )משמרות כהונה(
בזמן מרובה אז שמעי' שפיר ד"ז וא"כ ק' אמי פריך
עליה מאי למימר' דילמא דבא לאשמעי' ד"ז ע"ש שם ד"ה מן האירוסין וכו' אם נתן מעצמו גט
וכ"כ הרא"ש ז"ל הובא בא"ז א"כ התוספו' הכא כופין וכו' והתם .ע"כ .לא כתב לה וכו' וקשה
דלא תי' לר"י כמ"ש מהרמ"ש משום דאי איירי דמימדא דהתם רב הוא דאמר לה ואיהו ס"ל דלא
בלאלתר לא שמעינן רבות' זו ומש"ה אוקמ' בזמן כר"י וס"ל דנאמן לומר פרעתי כמ"ש התוס' בסמוך
מרובה וכגון דקאמר עדים וכו' והא דקא מק' הכא וא"כ תיקשי אלמנה מן האירוסין במאי גביא כמו
מעיקרא על ר"ז סמכי אקו' ב' דמאי פריך על ר'
שהוכיח אביי.
ירמיה ודו"ק. )אברהם יגל(
)מאורות נתן(
דף יח ע"א
שם בא"ד משמע שמודה דממנה נפל וכו'.
עכ"ל .נקטו זה לאפוקי דלא נימא ראוהו בידו ואין תוס' ד"ה אטו גט וי"ל דלאביי מתני' קשיתיה
להק' נימא דראוהו בידו ואח"ך גירשה בו ומצאוהו כו' אלמא במקום שכותבין כתובה עסקינן עכ"ל.
לאלתר דא"כ כיון דע"כ באותו יום גירשה הו"ל צל"ע דהא הש"ס נתן טעמא דלא קרעיה דאטו כל
לאתויי עדי הגט שמסר הגט בפניהם דלא שכיח מתו דמגבי בי דינא קא מגבי ועלה על דעתי לומר דקא
אי הלכו למ"ה ובמה שהק' מהרש"ל ז"ל על הגליון מקשו על הש"ס דכיון דאשכחן דרב ס"ל דקרעינן
דא"כ באין הבעל מודה נימא דלא יחזיר מטעמא אמאי מפשינן פלוגתא ול"נ דהש"ס בא לפרושי מאי
דשמא זמנו קדום ע"ש י"ל דא"כ אם הבעל מודה דקאמר אביי לאו מילתא היא דאמרי ולא אשכח
שהוא גטו אלא שאומר שעדיין לא גירשה בו יחזיר שום צד ליישב דברי אביי אלא בהכי ויותר נ"ל
דהא כיון דמודה שהוא גטו ע"כ זמן שניהם שוה דל"ג התוס' אטו כל דמגבי כו' ובהא א"ש כיון
כמ"ש הגליון ובריית' קתני בזמן שהבעל מודה דאשכחן דרב ס"ל דקרעינן א"כ אביי אמאי לא ס"ל
יחזיר משמע דוקא הבעל מודה שיגרשה בו כמ"ש דקרעינן .וגם קשה עלי תירוצם דכתבו וי"ל וכולי.
התוס' הוא דיחזיר אבל אם מודה שהוא גטו אלא אלמא דבמקום שכותבין כתובה עסקינן דהא בהדיא
שעדיין לא גירשה בו לא יחזיר ועיין להתוס' לקמן קא מוכח הש"ס מבמקום שאין כותבין דאיתא
בש"ס דאי ס"ד במקום שאין כותבין עסקינן לכן
די"ט ע"ב בד"ה מצא. העיקר הוא דגריסא אחרת היתה להם ועיין
)משמרות כהונה(
במהרש"א ובאר שבע שאלה ראשונה.
שם בא"ד צ"ל שראינו הגט כו' דאל"כ במה אנו )זרע יצחק(
יודעים שהוא לאלתר כו' .עכ"ל .ק"ק דאימא
דביום שנכתב נמצא והיינו לאלתר שוב ראיתי שם ד"ה הא אמרו כו' .וכן לקמן דפריך על ר'
שכ"כ תוס' ז"ל בגיטין ד"ה הא אמר תנו וכו' ע"ש ירמיה דמוקי כגון דקאמרי עדים וכו' לימא דקמ"ל
דלא חיישי' דילמ' כת' בניסן וכו' עכ"ל .הק' מהר"ם
וי"ל דוק. שיף ז"ל דא"כ אמאי איצט' לאוקמא כשאמר עדים
)אור יקרות( לא חתמנו וכו' לוקמ' לאלתר ובא לאשמעי' דין זה
דלא חיישי' שמא כתב בניסן וכו' ע"ש שהניח בקו'
שם בא"ד ומאי קמ"ל וכו' .הק' בגיליון דילמא ונ"ל לפמ"ש התוספו' בפ' כל הגט ד' כ"ז ד"ה הא
קמ"ל דלא חיישי' דשמא זה הגט זמנו קודם לגט אמר תנו וכו' שתי' קושייתם דהכא הא' דאי אמר
שנתגרשה בו ותטרוף בגט זה שניתן לה לראיה דאיירי בלאלתר לא שמעי' ד"ז דמצי לאוקמי
שלא כדין ותי' כיון שהבעל מודה וסובר שהוא שלו
