Page 419 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 419
Pg: 419 - 14-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
ששמו כשמו ומדנקט נמלך משמע דהט' הוא דשמא חסרון ראיה זהו רק חסרון שאינו צודק לפי
נמלך עתה לגרש וכמ"ש התוס' לעיל אבל הכא הודאתה ,ואין היא יכולה לטעון עכ"פ אין אתם
יכולים לגבות שהרי היא מודה שמה שאינם יכולים
שייך לשון נמלך ודו"ק. לגבות זה לא מצד האמת אלא מחוסר ראיה וע"כ
)מאורות נתן( לפי האמת הפסידה אותם וע"כ משלמת וכיון שעצם
החוב הוא שלם צריכה לשלם כל הכתובה שלא כן
דף כ ע"א כשהוא אלם או עני אכן החוב אינו בר גביה גם
לדעתה וא"כ כשמחלה לא הפסידה יותר ודו"ק כי
גמ' ועוד שובר בזמנו טורף וכו' .כתב הרא"ש
לפ"ד הרי"ף ז"ל גבי שובר אע"ג דלא מטא לידי' נכון הוא.
מעולם זכה משעת החתימה ע"ש וראיתי לה' בני
שמואל ז"ל בסי' ט"ל שהק' ע"ז ממתני' דקתני מצא )אהלי שם(
גיטי נשים וכו' ושוברין לא יחזיר שמא נמלך ואי
כדברי הרא"ש שהבין בהרי"ף דלא בעי' מטא לידי' תוס' ד"ה ברייתא בבריא וכו' היינו דלא כאביי
טעם דנמלך לאביי מאי הוי הא עבז"ל וא"ץ שיגיע וכו' ע"כ .לפי מ"ש הרא"ש דף קל"ד ע"ב לדעת
השטר לידו וצ"ע ע"ש וכה"ג הק' הש"ך ז"ל שם הרי"ף ז"ל דלא אמר אביי עדיו בחותמיו זכין לו
מגמרא דלעיל ד' י"ג גבי הא דפריך לאביי וכי נמלך בשטר מתנה או מכר לבטל מכר או מתנה שעשה
עליהן מאי הוי והא עבז"ל ומשני ה"מ היכא דמטא בין כתיבה למסירה אלא לענין שיעבוד דלא ליהוי
לידי' וכו' והא בשוברין ס"ל להרי"ף דלא בעי' מטא
לידי' א"כ הדר' קו' משוברין וכו' ע"ש ונ"ל דאינה מוקדם כשמסרו אח"כ אתיא שפיר כאביי.
קוש' דאי ליכא הכא בעל השובר לא יחזיר שמא )עדות ביהוסף(
נמלך דמעיקרא כתב השובר שהיה רוצה לפרוע לו
באותו עת ונמצא דלא מחל מעיקרא אלא אדעת' שם בא"ד היכא דמטא שטרא לידיה עכ"ל.
שיפרע לו או כשירצה למחול לו ועכשיו שנפל תימא דהא הכא איירי דלא מטא לידיה שטרא עדיין
חיישי' שמא לא פרע לו המעות ונמלך מליתנו לו אלא הוא אומר עתה תנו .וי"ל דיעקר הוכחתם הוא
ונמצא דלא זכה מעולם אבל כשאומר תנו הרי דהא דאמר אביי לעיל דף י"ג דדוקא היכא דמטא
עכשיו מוחל לו וזכה למפרע משעת החתימה ואע"ג שטרא וכו' אהא דמתני' דנמלך עליהם שלא ליתנם
דלא מטא לידי' כלל זכה משעת החתימה וקרוב לזה אמרה .משמע דאם מודה ואומר תנו נותנין דעדיו
כתב בדרישה ז"ל שם ומה שסיים בדרישה וז"ל בחיתומיו וכו' ואין לחוש לשמא כתב ליתן בניסן
והא דתלי' במטא לידי' דאם מטא לידי' פעם א' וכו' וכן לקמן דף כ' ע"א קאמר שובר בזמנו טריף
שראינוהו ביד הזוכה אף אם יש עדים שנפל וזה דעדיו בחיתומיו וכו' והתם נמי אפשר דלא מטא
טוען ממני נפל ונמלכתי בתחלה מליתנם לו אין אנו לידיה .אלא משום שהאשה מודה מאמינים אותה
מאמינים לו ע"ש ונ"ל דאינו צריך לכ"ז דהגמ'
מעיקרא ס"ד לאביי דאמר עבז"ל אע"ג דנמלך אף שעולה הפסד מזה ,וא"כ הכא נמי .ודו"ק.
עליהן ולהכי פריך וכי נמלך מאי הוי ומשני בשאר )בית שמ"ש(
שטרות שזוכה בדבר שביד חבירו לא זכה בעבז"ל
אלא אי מטא לידי' אבל אי לא מטא לידי' לא יחזיר שם ד"ה והא אידי ואידי וכו' ותו לעיל גבי גט
דחיישינן שמא נמלך וכו' וממילא גבי שובר דהוי וכו' דילמא ה"פ משום דנמלך וכו' .עכ"ל .וק"ק
כמו מחילה דבאמירה בעלמא מהניא כיון דאמ' תנו דילמא שאני גט דא"ץ לומר טעמא דנמלך אלא
שמא כתובים היו ולא נתנן עדיין ועכשיו רוצה
זכה אע"ג דלא מטא לידי' ודו"ק. לגרשה דסבור שזהו הגט שאבד ממנו ואמר תנו
ומ"ה אין נותנין דשמא אין זו גיטו אלא נפל מאחר
