Page 421 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 421
Pg: 421 - 14-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
מייתי דהא דקתני מצא שטר בין שטרותיו לאו מתני' ,שלא כן משנה דפירות בכלי שזהו כל חדושא
במלוה איירי אלא בנפקר איירי כפירש"י ז"ל שם עדיף להביא מאשר להביא חמור בסימני אוכף.
ותירץ מאר"ן נר"ו דא"כ מתני' חיסורי מיחסרא
והבי קתני מצא שטר בין שטרותיו אם יש עמהן )אהלי שם(
סמפונות וכו' וכן נראה מפירש"י ז"ל שם וא"כ ע"כ
שם שמעת מינה קשר סימן .וליכא לאקשויי נימא
במלוה איירי ודו"ק) .מגדנות נתן( שאני הכא דאיכא תרתי סימן ומנין כדמסיק משום
דמ"מ יש להביא ראיה מזה דיש קשרים שמתחלפין
תוס' ד"ה איסורא מממונא כו' אפי' היכא זה מזה וא"כ נשמע מזה דקשר הוי סימן דהא טעמא
דאיכא חזקה כו ולא חיישינן שמא במקום נקב דאיבעיא לן בקשר אי הוי סימן היינו משום דשא
קשחיט כו' .לכאורה דהאי דאמרו ולא חיישינן הקשרים דומים זה לזה וכה"ג כתב בעל הקיקיון
שמא במקום נקב קשחיט ליכא בה חזקה אלא סתם ז"ל ונראה נכון אבל דברי מהרש"א בזה שכתב
בכל השחיטות קאי דאי לא אזלינן בתר רובה היכי אכתי לא אסיק אדעתיה דבעי' מנין וסימן נראה
שחטינן דילמא במקום נקב קשחיט כדאית' בהדיא דחוקים ומ"מ לא תיקשי לדברי מהרש"א אמאי
בחולין דף י"א ע"ש אלא הא דקי"ל דאזלינן בתר למסקנא דמסקינן שטרי מכריז הוצרך ר"ל למגרס
רובא אפי' במקום חזקה הלכה למשה מסיני) .א"ה, כרוכין ולא קשורין כיון דבלא"ה אפי' גרסי'
אולי איירי בחזקת איסור בהמה בחייה() .זרע קשורין אין להביא ראיה דקשר סימן כו' די"ל דהא
בלא"ה תיקשי בש"ס למאי דמשני הא ר"ח תני
יצחק( כרוכין א"כ ניפשוט לאידך גיסא מדתני כרוכין ולא
קשורין דקשר לא הוי סימן אלא ודאי ע"כ לומר
שם בא"ד וי"ל דמ"מ בא"א החמירו וכו' ועוד דאיכא למימר לעולם קשר הוי סימן ור"ח תני
י"ל דמדאורייתא לא חיישינן וכו' .עכ"ל. כרוכין לרבותא דאפי' בכרוכין בעי' תרתי סימן
משמע מדבריהם בשני התירוצים דדוקא איסור ומנין אלא מה שהקשינו לדברי מהרש"א תירוץ זה
אשת איש הוא דלא ילפינן מממון אבל שאר הוא דחוק דמ"מ למאי דמשני השתא הא ר"ח תני
איסורין ילפינן שכן כתבו בתי' הראשון דמ"מ כרוכין משמע דאכתי לא אסיק אדעתיה תרתי
בא"א החמירו כו' משמע דדוקא באיסור אשת איש דאל"כ הכי הול"ל בפשיטות וכנז"ל וא"כ כדמשני
דחמור כמו ממון דאין הולכים בה אחר הרוב כמו ליה הא ר"ח תני כרוכין ולא אסיק אדעתיה כן הו"ל
שהוכיחו ממים שאין להם סוף הוא דלא ילפינן להקשות א"כ תיפשוט לאידך גיסא וכנז"ל ותירוץ
ממון אבל שאר איסורין דקילי הולכין בהן אחר הנ"ל לא יוצדק לדברי מהרש"א כנז"ל .ומכל מקום
הרוב ילפינן וכן כתב ה"ב הליכות אלי בכללי דע דאמתניתין לא תיקשי שמעת מינה קשר סימן
האל"ף סי' ס"ד ע"ש .וכן מתירוץ הב' שכתבו דהוה מפרשינן למתני' דהכי קאמר מצא בחפיסה
דטעמא משום דחיישינן משום לעז ובממונא לא ובדלוסקמא תכריך של שטרות ואגודה וכ"כ
שיך לעז משמע בהדיא דדוקא איסור א"א דשייך מהר"ם שיף גם בספר הקיקיון נתן טעם לשבח
ביה לעז הוא דלא ילפינן וק' מהא דגרסינן בפ' מי יעו"ש בדבריו ומכאן עד הפרק יעו"ש במהר"ם
שמתו ד' ך' גבי מצא כלאים פושטו אפילו בשוק שי"ף ז"ל ובש"ך ובסמ"ג האריכו הרבה בסוגייא
ת"ש והתעלמת וכו' ומשני ושאני התם דכתיב
והתעלמת וכו' ופריך וליגמר מינה ומשני איסורא זו דשמעת מינה קשר הוי סימן יעו"ש.
מממונא לא ילפינן הרי דאף באיסור כלאים דלא )קול מבש"ר(
שייכי הני טעמי שכתבו התוס' ז"ל באיסור א"א לא
ילפינן מממון והנה סוגייא זו דפ' מ"ש הובאה בפ' רש"י ד"ה ואם יש עמהן סמפון והכא במלוה
שבועת העדות דף ל' ומשמע סתם מדברי רש"י עסיקינן דקתני מצא שטר וכו' .תימא מאי ראיה
ותוס' דאיירי באיסור אשת איש ע"ש אמנם עכ"פ
מוכרחים אנו לומר דאשת איש דנקטי התוס' לאו
