Page 410 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 410
Pg: 410 - 13-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
קרע ליה ומכאן ק"ל אדברי רש"י ז"ל לעיל ד' י"ג ס"ב כל שבידו לא הוי דשלב"ל אלא ע"כ לומר
ע"א דפי' שמא פרעו ומן הלוה נפל וכו' ע"ש וכן פי' דאפילו בשדה סתם לא מיקרי בידו דאפשר שלא
לעיל ד' ז' ע"א גבי ב' אדוקין בשטר מלוה אומר יתרצו למכור לו וכן אמרינן לקמן בפ' איז"נ ד' ע"ג
שלי הוא וממני נפל ולוה אומר שלך הוא ופרעתיו סע"ב דאפי' ביין סתם לא מיקרי בידו ע"ש עכ"ה[.
לך וכו' ופרש"י והחזרת לי וממני נפל ע"כ והוא )מאורות נתן(
היפך סוגיין והו"ל לפ' פרעתיו לך ונשאר השטר
בידך וכן פי' בא"ז שם משם רבו ע"ש וכן יש להק' שם והאלק'ים אמר רב וכו' כמאן אמרה רב
על הבעה"ת ז"ל בשער נ"ב ד' שי"ז ע"ש וצ"ע לשמעתיה כר"מ וכו' .ואין לשאול ומנל"ל כן
ואימא דרב מיירי בשדה סתם ואתי אפי' כרבנן
עכ"ה[. ומהרש"א הביא זה לעיל בתוס' ד"ה בההיא הנאה
)מאורות נתן( בשם המפ' וכתב דרבנן פליגי אפי' בסתם ויש
לשאול מנ"ל לש"ס עצמו ומהר"ם שיף ז"ל השיב
שם אפשיטי דספרא זייר ליה .ואין לשאול משום דלאחר שאתגייר הוי כשדה סתם שהרי יש
בשלמא לטעמא דאישתמוטי לא תיקשי היה לו בידו להתגייר ועכ"ז קאמרי רבנן דאינה מקודשת
לכתוב שובר דאיכא למימר שהיה אומר לו למחר והוא נכון אף שיש לגמגם בזה מהש"ס דקידושין
יהיבנא לך דהשתא ליתיה גבאי אלא לטעמא ודע דמ"ש רבא מסתברא מילתיה דרב בשדה סתם
דאפשיטי דספרא זייר ליה א"כ היה לו לזה לכתוב וכו' כלומר דרבא היה יודע דרב מיירי בשדה זו
שובר כמו לעיל דהו"ל לכתוב שטר מכירה די"ל וידע דלית הלכתא כוותיה אפי' בשדה סתם
דשאני גבי שומא דלא מהדר ליה האי אלא משום מההוכחה הנ"ל דהא רבנן מיירי גם בשדה סתם
ועשית הטוב והישר א"כ שכר סופר על שטר דהיינו לאחר שאתגייר ומ"מ קאמר מסתברא
מכירה על הלוה הוא וכיון שעליו מוטל לכתוב ולא מילתיה דרב כלומר הסברא נותנת כוותיה דרב
כתב ודאי אמרי' מוכחא מילתא דלא פרע משא"כ בשדה סתם גם למ"ד אדם מקנה דבר שלא בא
הכא דמוטל על המלוה להחזיר השטר או ליתן שכר לעולם אבל בשדה זו לא אבל לעולם דאין הלכה
הסופר לכתוב השובר ולא על הלוה איכא למימר כוותיה אפי' בשדה סתם והכי נמי יש ליישב
דהלוה היה משתמט גם להאי טעמא דאפשיטי פירש"י שבד"ה בשדה סתם וכו' שכתב בסה"ד אבל
דספרא זייר ליה אלא דהש"ס בא ליתן עוד טעם בשדה זו לא מיסתבר כוותיה כלומר אין הסברא
לאישתמיטתיה משום פשיטי דספרא וכ"כ בסמ"ג נותנת כדבריו וכמ"ש מהר"ם שיף ומהר"ם לובלין
ז"ל הלא בספרתם ודלא כסמ"ג ז"ל יעו"ש בד"ה
אלא שקיצר קצת כמו שתראה בדברינו.
)קול מבש"ר( שדה זו וזה פשוט.
)קול מבש"ר(
שם א"ר אבהו אר"י המוצא ש"ח בשוק אע"פ
שכתוב בו הנפק וכו' .י"ל דזה מחלוקת תנאי לעיל שם גבי שטר חוב מא"ל אם אית' דפרעיה איבעי
בד"ז לרבנן לא יחזיר ור' יוסי ס"ל יחזיר דלא חייש ליה למקרעי' לשטריה אימור אישתמוטי וכו'.
לפרעון א"כ הו"ל לר"י למימר הלכה כרבנן ולא ]א"מ מהכא משמע דמ"ד דחייש לפירעון היינו ר"ל
יעשה מימרא מעצמו ]א"מ וכן יש להק' לעיל דחיישי' שמא פרעו ולא נתן המלוה את השטר
בדברי שמואל דאמ' המוצא שטר הקנאה בשוק דאישתמוטי אישתמיט ליה ואח"כ נפל מיד המלוה
יחזיר ולא חיישינן לפרעון אמאי לא קאמר הלכה אבל הא לא חיישינן שמא הלוה ולקח השטר ולא
כמ"ד דלא חיישי' לפרעון עכ"ה[ ואפשר לומ' קרעו ומידו נפל דא"כ בשטרי חלטאת' נמי ניחוש
משום דלעיל איכא מחלוקת אמוראי ואיכא מאן הכי א"ו להא לא חיישי' דבעידנא דפרטיה מיקרע
דמפיך ר"י לרבנן ולרבנן ס"ל יחזיר לפיכך אמר
