Page 427 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 427
Pg: 427 - 14-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
גמ' ואיסורא דומיא דהיתירא .קשה לי דהא קרא הוא יאוש מדעת מה שאין כן מן הסתם שעדיין אינו
קאמר שמלה אלמא ביש בו סימן מיירי ועלה קאמר יודע שנאבד לו .ולהכי דייק תנא מילתיה בקורות.
ממנו דברים מותר ,ובדבר שאין בו סימן לא איירי ובזה מתורצת גם קושיא שנית שהקשו התוס' וק"ל.
ומצי רבא שפיר למימר דלעולם מתיר בין בים בין ובעל המאור גריס אם נתייאשו כגירסת התוס',
ומוקי לה באין יכולין להציל .וסיפא דאם היו
ביבשה בין ידע בין לא ידע וצ"פ. הבעלים מרדפין לא מרדפין ממש אלא כל שיכולין
)עדות ביהוסף( להציל ברדיפתן קרי ליה מרדפין .והרמב"ן ז"ל
הקשה שא"כ אפילו לרבא לא קשיא רשיא ,דדילמא
גמ' שם א"ל ר"א בריה דרבא לרב אשי מאחר הכי קתני אם אינן יכולין להציל שודאי נתייאשו
דאתותב רבא הני תמרי וכו' .וקשה איך קורא רב הרי אלו שלו ואם יכולין להציל ברדיפתן חייב
אחא לאביו בשמו ועמ"ש בחי' על מס' קמא דף ע' להחזיר וכמו שתירצנו לעיל בפי' רש"י .ולפע"ד
מפורש הוא בדברי רש"י ולק"מ דא"כ מאי אירייא
ויאירו עיניך. קוריו עצים וכו' אלא ודאי דבדיוק נקט הכי בדבר
)אדמת יהודה( שמיד ידעו הבעלים ולכך אם התייאשו כיון שהוא
שם כיון דאיכא שקצים וכו' .הקשה מהרי"ל בס' מיד שנאבדו הוי יאוש .ואה"נ בכלים דעלמא אם
זרע יצחק א"כ אמאי איצט' לעיל לשנויי תאנה עם יוברר הדבר שמיד ידעו הבעלים ודאי שהם שלו.
נפילתה נמאסת לישני כיון דאיכא שקצים וכו' ע"כ ותנא מילתא דפסיקא נקט דמן הסתם יודע בהני.
ונ"ל שלא ראה מהרש"א ז"ל ד"ה מאחר דאתותב ועוד אם לא היה אומר קוריו היינו מפרשים כמו
וכו' דס"ל דזתים נמי אכלי שקצים וא"כ לא מצי שפירשנו סיפא וכמו שהקשה הרמב"ן והיה צריך
לשנויי כן דא"כ אמאי זתים אסורים לפיכך צ"ל
דאיירי במקום דליכא שקצים ונ"ל דהדין עם לפרש דידעו מיד .ולקצר בענין נקט הכי ופשוט.
מהרש"א דשקצים אוכלים נמי זתים דהא בא"ז )מגן גיבורים(
הביא גי' אחרת שאני הכא דאיכא בהמות וכלבים
וכתב .לפ"ז דוקא תמרי דמתוקים אכלי להו אבל שם ד"ה ואם לאו אין תרומתו תרומה וא"ת
שאר אחריני לא אכלי להו משמע דוקא לפי גי' דבפרק אלמנה ניזונת וכו' .והקשה סבא דסבין
בהמות הוא דאמר הכי אבל לגי' שקצים ליכא ה"ה עין יהוסף דזו משנה ערוכה ואמאי הוצרכו
למימר הכי דשקצים אכלי כל דבר לפיכך התוספו' לאתויי מפרק אלמנה ניזונת ותי' דהו"א דאינה
דגרסי דאיכא שקצים הוצרכו לומר באתר' דאיכא הלכה וע"ז דחה הרב מוה"ד בס' פת"ע דסתם משנה
שקצים וכו' וגמ' דלעיל בדליכא שקצים ודלא כה' שלימה הלכה היא ומני"ר תי' דאייתו מפרק אלמנה
פרי האדמה ז"ל בפט"ו מה' גזילה שדחה דברי ניזונת משום דמפרש טעמא וזכר עשה להש"מ שם
מהרש"א ממ"ש ה"ה ז"ל והגיה בדברי התוס' ע"ש. ולהר"ש פ"ד דתרומות יע"ש ודחיה זו שנתן למרן
)מאורות נתן( זקנינו ז"ל אינה דחיה דאיכא כמה וכמה סתמי
במשניות דלאו הלכתא נינהו וכמו שהבאתי
שם תנן כריכות בר"ה הרי אלו שלו הא ברה"י בכללים בס"ד ועיין בביצה דנ"ח ע"א ועיין בס'
ה"ז מכריז וכו' .והרבה שואלים למה ליה
לאקשויי מדיוקא הא בהדייא קתני לה בסיפא ואלו אברהם יגל ז"ל בב"מ לדי"ב.
חייב להכריז וקא חשיב כריכות ברה"י בהדייהו )עיני כל חי(
ונראה דלא קשה מידי דודאי בזה יש לומר אע"ג
דקתני לה בהדייא בסיפא מ"מ כיון דצריכין אנו דף כב ע"ב
להקשות גם מרישא דכריכות בר"ה הרי אלו שלו
כמ"ש אלא לאו דאית בהו סימן וקתני בר"ה הרי
