Page 428 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 428
Pg: 428 - 14-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
דשמא לא מצאה ודשו בה רבים עד שנשחת הסימן אלו שלו אלמא סימן העשוי וכו' להכי בחר לדיוקי
ואינו משום דלא נטלו אותה אלא משום דלא חזו מרישא אף דמפורש בסיפא משא"כ לקמן גבי
לה וא"כ לפי"ז מאי מתרץ הכא רבה ה"ט משום ככרות של בעל הבית דפריך הש"ס מדיוקא
דאין מעבירין על האוכלין דהא תינח אי חזו לה א"כ דככרות של נחתום הוקשה לו לרש"י שפיר שם
אין מעבירין על האוכלין אבל החשש הוא דילמא אע"ג דבהדייא תני לה בסיפא כיון דלפי האמת אין
לא חזו לה עד דנשחת הסימן וא"כ בעליו אינו סומך אנו צריכין להביא הרישא שהיא ככרות של נחתום
לתת הסי' ולעולם דקי"ל דאין מעבירין על האוכלין כלל א"כ מאי דפריך מככרות של בעל הבית הו"ל
לאתויי מסיפא דקתני בה בהדייא ומשני רש"י
וצ"ע ודו"ק.
)ימי אברהם( שפיר יעו"ש ובמגן ז"ל שם וזה אצלי פשוט.
)קול מבש"ר(
שם וא"ר זביד משמיה דרבא הילכתא כריכות תוס' ד"ה אי דליכא סימן וגו' .ק"ק דהא תנן
בר"ה וכו' ברה"י אי דרך נפילה הרי אלו שלו בפרקין אמר האבידה ולא אמר הסמנים לא אמר
ואי דרך הנחה נוטל ומכריז וכו' .כת' הרא"ש ז"ל כלום וגו' עכ"ל ,קצת קשה דהא התם מיירי באבידה
אע"ג דאמר לקמן ס' הנוח לא יטול וכו' ה"מ במקו' שיש בה סימן מדקאמר ולא אמר סימנין ולכך לא
שהוא משומר קצת וכו' אבל במקום הפקר נוטל אמר כלום אבל הכא כיון דאבידה אין בה סימן י"ל
והוא שלו ע"כ והט' משום דבמקום שרבים מצויין דסגי באמירת האבידה לחוד כיון דהכריז מקום,
שם איכא בהם מאן דלא ידע ד"ז דס' הניח לא יטול
ושקלי להא לפיכך הבעלים מתייאשין מהם וכמ"ש שוב שמעתי שכן הקשה הרב שערי ציון ז"ל.
הרא"ש במתני' וכ"כ מהרש"א וק"ק על הרא"ש )מאור עינים(
אמאי איצט' לומר משום דאיכא דלא ידעי' ד"ז
לימא הטע' משום דדוקא היכא דלא שכיחי רבים דף כג ע"א
כגון בצד גדר וכו' לא יטול משום דאמר הבעלים
הניחו בכאן ודעתם לחזור אחר יום או יומים גמ' אמר לך רבה התם היינו טעמא משום דאין
ויקחום אבל בר"ה דמינשתפא ומתגלגל ברגלי אדם מעבירין על האוכלים .איכא למידק דאמאי לא
ובהמה ואינה נמצאת במקום שהניחה תחילה ודאי קאמר דלא דרסי ליה דחיישי לכשפים ,ועוד מאי
מיאש דיאמר כיון דמתגלגלת ברגלי אדם א"כ קאמר דאין מעבירין על האוכלין אלא מי שמוצאן
נראית דהוי כמו דרך נפילה ואינה נראית דרך הנחה מגביהן ,הא איכא כשפים ,ואינו מגביהן המוצא,
וודאי יטלוה וממילא מתייאשי הבעלים לפיכך הרי כמו דמתרץ לקמן בגוים ,וי"ל דשאני ישראל דלא
אלו שלו וצ"ע. חיישי לכשפים ,כי לא נחש ביעקב וכו'.
)מאורות נתן( )לחם אבירים(
תוס' ד"ה והא וכו' אדרבה ניחוש לרוב ישראל שם התם ה"ט משום דאין מעבירין על האוכלין.
וכו' .עכ"ל .משמע דאי מחצה על מחצה לא חיישי' ק"ל דהא רש"י ז"ל פי' לעי' בד"ה לא הוי סימן
ואין נר' כן מגמ' דר"פ דפריך הא לא ידע וכו' ע"ש שאין בעליו סומך לתת בו סימן מימר אמר נשחת
וצ"ל דאף דרובא ישראל איכא מיעוט בישראל הסימן בדריסת הרגלים עכ"ל .ותיפוק ליה
גופייהו דמעבירין ועם מיעוט דעכו"ם הוי מחע"מ דהמוצאה ראשון ועדין לא נשחת הסימן מוכרח הוא
ולכך הוצרכו לרוב ישראל דאי מע"מ סמום מיעוט ליטלה משום מצוה שבת אבידה דלא תוכל
דמעבירין אמחצה דגוים והוי רובא לפיטורא ועי"ל להתעלם וא"כ בעליה סומך לתת סימן דמימר אמר
דהמוצאה ראשון הגביהה ,אלא ע"כ לו' דהוא סובר
