Page 429 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 429
Pg: 429 - 14-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
סימן .דטעמא דפריך ]וליהוי קשר סימן[ משום אף דכולהו ישראל מעבירין איכא למסמך לעכו"ם
דהוי בעיא ור"ל דתפשוט מהכא דלא הוי סימן ודחי מיעוט דבהמה וכלבים ועיין בש"מ.
לה תלמודא דאי מהא לא איריא .אבל גבי מקום
דלא בעי לה סתמא דתלמודא )אבל( ]אלא[ רב ביבי )משמרות כהונה(
בעא לה מרב נחמן וחלקו בו אמוראי )לקמן בסמוך(
וחזינן לסתמא דתלמודא דפריך ]וליהוי מקום סימן[ שם בא"ד ועוד דבעי למימר דאפי' ברוב נכרים
פליגי רבנן ומחייבי להכריז וכו' .הקשה אלי
)הכא( סתמא ש"מ דס"ל דהוי סימן. חבירי וידי"ן החו"ש והכולל כמה"ר רבי משה
)מגן גבורים( שתרוך' הי"ו דאפי' אם פליגי רבנן ברוב נכרים
מ"מ לא מחייבי להכריז אלא יניח וכו' וכדאמר
שם בעי מיניה מרב ששת משקל הוי סימן וכו'. לקמן בדף כ"ד ואיבעית אימא וכו' ואפי' לשנוייא
ע"כ .הרא"ש ז"ל גריס מנין הוי סימן וכו' ע"כ. קמא לא פליג בהא אלא דס"ד דמאי דקתני אינו
וקשה אמאי לא פשט מההיא דלקמן דף כ"ד מודה חייב להכריז ר"ל שהן שלו ומשו"ה מוקי לה בטמון
רשב"א וכו' כל אלו שאמרו וכו' אבל מצאן שנים יע"ש ולעד"נ דראייתם היא מדקאמר לקמן בדף
שנים וכו' דמוכח מינה להדיא דמנין הוי סימן וכ"ע כ"ד והא רובא עכו"ם נינהו ש"מ אין הלכה
היא דהא כל אלו שאמרו קתני וכולל כל מה שאמרו כרשב"א אפי' ברוב עכו"ם הרי דבעי למימר דאפי'
חכמים במשנה שהם מותרים לו ולאו דוקא אבדי ברוב עכו"ם מחייבי רבנן להכריז דהא רב יהודה
מחטין ששנה למעלה ומה שפירש"י אחת בד אחת א"ל זיל אכריז וראיתי בש"מ שכתב שם הריצב"ש
ומחרוז אחד .היינו משום שלא נטעה לפרש גבי בדי ז"ל דלאו תלמודא קאמר לה אלא ההוא גברא אקשי
מחטין וצינוריות מחט אחת וצינור אחד ודג אחד ליה לר"י יע"ש והתוס' משמע להו דהגמ' קאמר לה
ולא היא דודאי הוי סימן אחת או שנים דהרי אין וס"ל להגמ' לפי מאי דקס"ד דרב יהודה ס"ל דאין
עושין בבדים ובמחרוזות אחת או שנים אלא הרבה הלכה כרשב"א אפי' ברוב נכרים ולרבנן אפי' ברוב
וכולם מנין שוה .וליכא למימר דר"ש ב"א דוקא נכרים מחייבי להכריז ולא ס"ל כאיב"א דלרבנן
היא דהא תנא דברייתא הוא דתני לה וקאמר דמודה
רשב"א וכו' והדר קאמר כל אלו שאמרו דנפשיה יניח.
דבעל הברייתא .והא ברייתא עדיפא דתני בה מנין )שלמי תודה(
סימן מההיא דמצא כלי כסף דמייתי לה מדמשקל
דף כג ע"ב
וכו' דיש לדחות דלא עדיף מנין.
)עדות ביוהסף( גמ' אמאי ליהוי קשר סימן וכו' .עיין בהרי"ף ז"ל
דפסק כרבא דמקום )ומנין( הוי סימן מדפריך
שם אי בפתוח אבידה מדעת היא .לפי פירש"י הש"ס )לקמן כ"ה ע"ב( וליהוי מקום סימן משמע
שפירש דסימן הרשום היינו משום שיש רושמין דמקום סימן הוי .א"כ קשר ג"כ הוי סימן מדפריך
ויש שנושאים פתוחה ודאי צ"ל דטעמא דפתוח לא הש"ס )שם( וליהוי קשר סימן .ומאי דאיבעיא לן
הוי סימן משום דרובה נושאין פתוח אבל מ"מ קשה ופריך הש"ס )לעיל כ' ע"ב( למימר ש"מ קשר הוי
דהשתא דפריך גמ' אי בפתוח אבידה מדעת היא כיון סימן ודחי הש"ס ,משום דלא פשיט תלמודא
דאית ליה דאבידה מדעת היא א"כ אמתני' גופה הוה ממשנה וברייתא אלא מסברא בעלמא .ולהכי פריך
ליה למיפרך דרשום אמאי הוי סימן דעכ"פ השומע לעיל תפשוט ממתני' דקשר הוי סימן .וכן פסקו כל
כרוז בא ואומר רשומה היא שהרי אם היא פתוחה הפוסקים וכ"כ מהרי"ק )בשו"ע חו"מ סי' רס"ב
לא היה מכריז המוצאה דאבידה מדעת היא וזה דבר ס"ג( ומ"מ לגבי העיון אינו מוכרח מזה דקשר הוי
פשוט הוא לכל .וכל דאיכא למימר כה"ג ודאי דלא
