Page 434 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 434
Pg: 434 - 14-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
מקום לא הוי סימן ומשני תני צבורי ודוק היטב הסברא ואמר בצנא ופירי עביד דאשתיירי ול"ק הא
דאשתייר וכו' אבל אי קשי' הא ק' דר"פ עצמו סתיר
וע"פ דרך זה נוכל לומר דמאי דבעי הש"ס אי מנין דידי' אדידי' דמעיקר' מתרץ הא דאשתייר בה מידי
והא דלא אשתייר בה מידי נראה דס"ל דצנא ופירי
הוי סימן אי לא בעי אפי' מאן דסבר מקום לא הוי עביד דאשתייר לפיכך כיון דלא אשתייר בה מידי
הרי אלו שלו דאמר דפירות אלו של אדם אחר ולפי
סימן אי לא בעי אפי' מאן דסבר מקום לא הוי סימן אב"א הא והא דלא אשתייר בה מידי ול"ק הא
דהדרי אפיה לגבי פירי והא דלא מהדר אפיה לגבי
וגריס צבורי דאכתי איכא לספוקי דילמא מנין פירי משמע דס"ל דאע"ג דלא אשתייר בה מידי אם
מהדר אפיה לגבי פרי חייב להכריז וזה היפך סבר'
ומקום ביחד הוי סימן כקושיית מהר"ם שיף דהכא דמעיקרא דס"ל דפירי עבדי דמשיירי ואי לא
אשתייר בה מידי הרי הם שלו וראיתי בא"ז שהביא
ומעתה אין צורך למ"ש בחידושינו לעיל דלא בעי גי' נכונה משם הרא"ש ז"ל וכך היא רפ"א הא
דמהדר וכו' ואב"א הא והא דלא מהדר אפי' לגבי
אלא למ"ד מקום הוי סימן יעו"ש ודוק כי הוא ברור פרי הא דאשתייר בה מידי והא דלא אשתייר וכו'
ע"כ ובזה א"ש מה שהקשינו אמנם הרא"ש ז"ל
וראיתי למי שרצה לישב קושיית מהר"ם שיף ז"ל בפסקיו הביא הגירס' שלפנינו ולא דקדק בה כמו
שדקדקנו וי"ל ]א"מ ומדברי הרא"ש מבואר תי'
)קול מבש"ר( בדברי שיבוש. לזה דשנויא קמא איירי בדלא מהדר אפי' לגבי פירי
אבל אי מהדר אפיה לגבי פירי חייב להכריז
שם ש"מ מקום הוי סי' .הק' בא"ז דילמא מנין וכשנוייא מציעת' גם מדברי רש"י ז"ל נראה
פירות או מעות שבצבור הוי סי' ואם תרצה לפשוט דשנוייא קמא איירי בדאית ליה אוגנין לכלי אבל
מנין הוי סי' יש לדחות דס"ל מקום הוי סי' א"כ שנוייא מציעת' בדלית ליה אוגנין דוק ותשכח
ליכא הוכחה ממתניתין ע"ש ]א"מ ע"ש מה שתי'
בשם הריטב"א והם דברים תמוהין מאד כמו עכ"ה[.
שיראה המעיין עכ"ה[ ונ"ל דהגמ' פריך מדקתני )מאורות נתן(
צבור ש"מ מט' דמקום הוי סי' דאי ס"ל מנין הוי סי' שם שמעת מינה מנין הוי סימן .ע"ס הפיסקא
הו"ל למתני ציבורי פירות וכו' מדנקט צבור משמע ואיכא למידק דמאי קאמר שמעת מינה מנין הוי
סימן ואימא דלעולם גרסינן צבורי ולא תיפשוט
דמקום הוי סי' ודו"ק. דמנין הוי סימן דאימא דוקא מנין ומקום ביחד הוי
)מאורות נתן( סימן וזה בלא זה לא סגי ואז לא תיפשוט נמי מקום
הוי סימן וכן הקשה מהר"ם שיף ז"ל וסלקא ליה
שם כסולם מאי וכו' .הנה הש"ע ז"ל בסי' רס"ב בדוחק ובלימוד הישיבה העליתי לישב דהמשך
לא הביא דין זה וכבר תמה עליו ה' באר הגולה ע"ש דברי הש"ס הם למ"ד מקום הוי סימן אי גריס הכא
ואפשר לומר דהב"י ז"ל ס"ל כמ"ש בא"ז בשם צבורי תיפשוט דמנין לחוד הוי סימן דמטעם המקום
הרשב"א ז"ל דר"נ פליג אר' יצחק משום דסולם זה הו"ל למיתני צבור ומקום לחוד הוי סימן אלא
הוי כשלחופי' וכו' ור"י ס"ל שלחופי' לא מהני והוי דמדתני צבורי תפשוט דמנין לחוד הוי סימן ומשני
דרך נפילה א"כ כיון דפסק כר"י דמשמעות תני צבור כלומר ומכח מקום הוי סימן ואהא קשיא
הברייתא כותיה ועוד דר"ח ס"ל כותיה לפיכך לא ליה א"כ אי הוה גריס צבור ומקום הוי סימן א"כ
שמעת מינה מקום הוי סימן ותיקשי לאידך מ"ד
הביא דין זה ודו"ק.
)מאורות נתן(
תוס' ד"ה והוא וכו' מאי פריך אר' יוחנן .וצ"ע
בזה הדבור דמי אמר להם לתוס' דגמ' אר"י פריך
והלא אכ"ע פריך בין לר"ח בין לר' יוחנן וי"ל דס"ל
לתוס' דלר"ח לא פריך ,משום דר"ח הואיל ובעי
מגדלין נר' דבעי דליהוו כמגדל ג' זה על גבי זה,
ולא חשיב כמגדל אם אינם ג' מחודדים כו'
ומשולשין דקפיד הוא בצורת משולש וא"כ ליכא
