Page 437 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 437
Pg: 437 - 14-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
שם ד"ה לשלשה גוים .בפחות מג' לא מקרי רוב שם בא"ד וא"ת ולקני ליה חצירו וכו' וכן מוכח
וכו' .ק"ק דהא בכל דוכתא אמרינן דמיעוט רבים לקמן דתנן מצא בחנות וכו' .עכ"ל .כתב
מהרש"ל ז"ל מזה יראה דלא ס"ל לבעלי התוס'
שנים .והבן. דשייך למימר גבי חצר יאוש של"מ ובאיסו' אתא
)לחם אבירים( לידיה אלא גבי אדם אבל בחצר כל זמן וכו' ולאפוקי
מדעת הנ"י והרא"ש ז"ל וכו' ומש"ה לא הזכיר
שם בא"ד בפחות מג' לא מיקרי רוב .עכ"ל. הרא"ש חנות וכו' עכ"ד וק"ק דא"כ מאי קא מייתי
אע"ג דאמרי' מיעוט רבים שנים מ"מ שם רבים לא הרא"ש ראיה מלוקח מהתגר דהתם נמי באיסו'
יאמר רק על ג' אבל מלה שהיא בלשון רבים נאמרת אתא לידיה וכן יש להק' לדעת מהרש"א שכת' דמאי
על ב' כמו שטרות מטבעות והכי דרשי' ימים רבים דקא מייתי התוס' ראיה מהתגר הוא משום דמי לא
ימים שנים רבים ג' וכן נדר על דעת רבים הם ג' עסקי' דלקח מן הנכרי וכו' ע"ש מנ"ל זה דהתם
וכוונתם דנקט ג' דוקא דבהכי הוי רוב נכרים לגבי ודאי איירי בלוקח מישראל מדקתני בסיפא אם היו
ב"ה הדר עמהם ותלינן דמנכרי נפול ואפילו היא צרורין נוטל ומכריז משום דיש סי' ואי איירי
בלוקח מנכרי אפי' יש סי' לא יכריז א"ו דמיירי
דב"ה נתיאש כיון דרוב נכרים וק"ל. בלוקח מישראל א"כ מאי מייתו ראיה מהתם וצ"ע.
)ראשי משבי"ר( ובעיקר דברי התוס' נ"ל דכונתם להק' בין לאביי
בין לרבא דס"ל דאפי' אתא לידי' באיסו' היכא
דף כו ע"ב דמייאש קנה ותי' משום דאין סופו הוה לימצא וכו'
וע"ז מייתו ראוה מחנות ר"ל לרבא אמאי לא קנתה
גמ' אמר רבא האי דאמרת וכו' אלא דלית ביה לו חצירו והרא"ש ז"ל מעיקרא תי' תירוץ התוס'
שו"פ וכו' .יש מדקדקים דר"נ קאמר ראה סלע דאתי בין לאביי בין לרבא ואח"כ ועי"ל לאביי וכו'
ואיך אפ' דמיירי דלית ביה שו"פ לכאו"א ונר' אבל לרבא ליכא אלא תי' קמא ואחר כתבי זה
ראיתי לש"ך ז"ל בסי' רס"ח שפי' דברי התוס'
דמיירי בנמחק ונפסל ואינו שוה שו"פ לכאו"א.
)ויאמר שמואל( כמ"ש ושמחתי שנתכונתי לדעת גדולים ודו"ק.
)מאורות נתן(
גמ' מתניתין קשיאיה כו' א"נ מצא בשולחנו'
כדקתני רישא מצא בחנות הרי אלו שלו) .א"ה שם ד"ה לעולם מעשר וכו' דמן המוכרין נפלו
מכאן למדו הנ"י והרשב"א דע"ג התיבה של חנוני וכבר מעות חולין הן וכו' .עכ"ל] .א"מ ואע"ג דס'
הרי אלו של חנוני מדקאמר כדקתני רישא מצא איסור' לחומרא מ"מ הכא איכא רובא להקל דסמוך
בחנות כו' דנראה דבההיא פשיטא ליה להש"ס מיעוט' דשאר מעות לפלגא דמוכר והו"ל רובא כ"כ
דע"ג התיבה של חנוני והרמב"ם פסק דע"ג התיבה התוס' בפסחים דף ז' ע"א ע"ש וק"ל לפ"ז א"כ מאי
נמי הרי הוא שלו ותמהו עליו מהא דקאמר הש"ס מתרצי הכא ועוד דמוקמי' להו אחזקה דהוי מעשר
וישבו יעויין בכ"מ .ולענ"ד חיליה דהרמב"ם ז"ל והא קי"ל רובא וחזקה רובא עדיף ואפי' להקל וצ"ע
הוא מתלמוד ירוש' שאמרו שם אר"א לבני מתניתא ושו"ר להתוס' בבכורות דף כ' ע"ב שכתבו משם
בין ע"ג הכסא בין ע"ג התיבה הרי הוא שלו יע"ש ר"ת דהיכא דאיכא חזקה בהדי מיעוט' מחמרינן
מדרבנן ע"ש וכ"כ מהרש"א בחולין די"א ע"א ע"ש
ודוק שו"ר להרב שדה היושע שכתב וסה"פ( ועיין במח"א ה' יבום ובשע"ה ה' הנז' דף ק"ח
)אבני שהם(
עכ"ה[.
שם אמר רבא מתני' קשיתיה מאי איריא דתני )מאורות נתן(
בין הכסא לשולחני של שולחני ליתני על
השולחן .קשה ותקשי ליה רישא .ונראה דבהכרח
