Page 441 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 441

‫‪Pg: 441 - 14-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא מציעא‬

‫ומחזיר לו אבידה ולעולם בעי' סי' וכן פי' הריטב"א‬  ‫והטור והב"י ס"ל הכי ודאי הדין כן ודלא כתוס'‬
                               ‫ז"ל ע"ש ודו"ק‪.‬‬    ‫והר"ן דס"ל דלא חיישי' לשאלה ועיין במ"ש לעיל‬

‫)מאורות נתן(‬                                                 ‫דף כ' ע"ב בתוס' ע"ש ואין להאריך‪.‬‬
                                                 ‫)מאורות נתן(‬
‫שם בא"ד ועוד י"ל דבמתני' מיירי בידוע שהוא‬
‫רמאי לכך צריך עדים אבל הכא מיירי סתם בני‬         ‫רש"י ד"ה סימנים העשויים‪ .‬אם בחייו היתה‬
‫אדם‪ .‬קשה דהא דקתני לקמן )כ"ח ע"ב( התקינו‬         ‫שומא שחורה במותו נעשית לבנה או איפוך‪.‬‬
‫שיהו אומרים לו צא והבא עדים דלאו רמאי את‬         ‫וקשה וליהוי שומא גופה סימן‪ ,‬דהא אינה מצויה‬
‫וטול‪ ,‬ולא אמרינן דסתם ישראל כשרים הם‪ .‬וכן‬        ‫בבן גילו דהכי מוקים לה בהאי תירוצא‪ .‬ונראה‬
‫מוכח התם דקאמר כי הא דאבוה דרב פפא וכו'‪.‬‬         ‫דודאי שומא מצויה בבני אדם‪ ,‬אלא דאין מצויה בבן‬
‫ונראה דסבירא להו דאי ודאי רמאי בעי עדים מקרא‬     ‫גילו כעין זו ממש‪ ,‬דהיינו שחורה או אדומה‪) .‬א"ה‪,‬‬
‫א"כ כל )היכא( ]כמה[ דבעי דרישה דרשינן ליה‪,‬‬       ‫כן הקשה ותירץ בנודע ביהודה קמא אה"ע סי' נא‬
‫א"כ הוי בכלל דרישה זו דדרשינן ליה ואמרינן ליה‬    ‫ד"ה ובאמת(‪ .‬וצ"ל דבעינן תרי‪ ,‬שיאמר באיזה‬
‫הבא עדים דאין את רמאי כיון שרבו הרמאים‪,‬‬          ‫מקום היא ואם היא שחורה או לבנה‪) ,‬וה"פ(‬
‫ואמאי קאמר התקינו‪ .‬אלא ודאי דרמאי גופיה דבעי‬     ‫]ובכה"ג[ אינה מצוייה כך ממש בבן גילו‪ .‬ואע"ג‬
                                                 ‫דלעיל אמרי' בכליו בחיוורי ובסומקי דלא הוו‬
                      ‫עדים לא הוי תקנה‪ .‬ודוק‪.‬‬    ‫סימן‪ ,‬נראה דמ"מ כשאומר המקום שיש בו שומא‬
‫)מגן גבורים(‬                                     ‫ומכוין אם היא שחורה או לבנה מהני‪ .‬ואם חסר‬

‫שם ד"ה מצאו גט קושר‪ ,‬עסה"ד‪ ,‬דמצי‬                                          ‫אחד מאלו אין מעידין‪.‬‬
‫לאוקומה שאיתו שאבדו מצאו וכו'‪ .‬עכ"ל‪.‬‬             ‫)מגן גבורים(‬
‫והש"ס דפריך הכא וניחוש לשאלה היינו לפי מאי‬
‫דמשני ליה השתא סימנים דאורייתא ואית לן‬           ‫תוס' ד"ה דרשהו אם הוא רמאי וכו' וא"ת‬
‫קשישאי מהרש"ל ומהרש"א ז"ל כולן שוין לטובה‬        ‫דבמתני' דריש מהאי קרא דלא יחזיר וכו'‪.‬‬
‫הלא בספרתם תמהו לפירש"י דפירש אף למאי‬            ‫וראיתי להב"ח ז"ל בסי' רס"ז שהק' איך קס"ד‬
‫דמשני סימנים דאורייתא כגון אותו שאבדו מצאו‬       ‫דלרמאי לא יחזיר אלא בסי' מכלל דאינו רמאי‬
‫יקשה א"כ מאי פריך וניחוש לשאלה והרי נאמן‬         ‫יחזיר אפילו בלא סי' א"כ תק"ל מתניתין דלקמן‬
‫לומר לא השאלתיו במיגו דלא אבדתיו כמ"ש‬            ‫דקתני אמר את האבידה ולא אמר סי' דלא יחזיר‬
‫מהרש"א עצמו ושמעתי לתרץ משם התוס' דיבמות‬         ‫ומפ' בגמ' דלא אמר סי' מובהקים דידה ופי' התוס'‬
‫דהכא במאי עסיקינן כגון דאיכא עדים שאבדו‬          ‫לקמן ד"ה ואנא יהיבנה וכו' דהיינו דלא נתן אלא‬
‫דשוב ליכא מיגו ומסכת יבמות אינה מצויה בידי‬       ‫סי' דסומקי וחוורי והשתא כי היכי דק"ל לתוס'‬
‫כעת והוקשה לי על תירוץ זה דמ"מ נ"ל לש"ס‬          ‫קושי' זו דמשנה אברייתא ברמאי כך הו"ל להק'‬
‫דהכא מיירי באיכא עדים דשוב אין מיגו ופריך‬        ‫באינו רמאי ע"ש ונ"ל דזה אינה קושיא דאפשר‬
‫וניחוש לשאלה ואימא דהכא מיירי בדליכא עדים‬        ‫דמתניתין מדרבנן שתקנו דצריך ליתן סי' מובהק‬
                                                 ‫קצת אבל ארמאי ק"ל שפיר דמתני' משמע דרמאי‬
                        ‫ונאמן במיגו יצ"ע כעת‪.‬‬    ‫אפי' מדאורייתא לא יחזיר בסימן דדריש לה מקר'‬
‫)קול מבש"ר(‬                                      ‫וכ"ז אמינא לפי שיטת הב"ח אבל האמת הוא כמ"ש‬
                                                 ‫הש"ך ז"ל שם דלדעת התוספו' אפי' הגמרא דקאמר‬
                 ‫דף כח ע"א‬                       ‫מאי לאו בסי' ר"ל דע"י הסי' ניכר שאינו רמאי‬
   436   437   438   439   440   441   442   443   444   445   446