Page 436 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 436
Pg: 436 - 14-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
מצנעי ומשני דשתיך טפי דודאי יש לתלות עפימ"ש הרב יבין שמועה ז"ל שם דפעמים מתרץ
באמוריין ע"כ א"כ רש"י ס"ל כן והא דכתב במתני' הש"ס לא צריכה ולא קאי אתנא אלא גברא .ועיין
הא מוקמי' למתניתין בגמרא דשתיך טפי וכו' למוה"ר ז"ל בשיטתו לביצה כ"י )דף י"ז( שיישב
דמשמע דלא ידעינן זה אלא אחר תי' דגמרא י"ל בזה יעו"ש .וא"כ הכא נמי הכי פירושו לא צריכא
דלעולם ידעי' דשתיך אלא רש"י רצה להביא ראיה וכו' כלומר לא צריך זה האיש המוצא מציאה לתת
דידעי' דשתיך מדמשני בגמ' דשתיך טפי' משמע לבעל הכותל כיון דשתיך טפי ,א"כ בודאי של
דמעיקרא נמי ידע דשתיך אלא לא ס"ד דאיכא האמוריים ודו"ק .שו"ר בגמ' לקמן )דף ע' ע"ב(
חילוק בין שתיך הרבה או מעט ומש"ה פריך שפיר דאמר הש"ס לא נצרכא הגם דליכא קושיית
פשיטא ,ועיין עין יהוסף שם .גם )בדף קי"א( אמר
ומשני דצריך לחלק בין שתיך לשתיך ודו"ק. לא צריכא ואין שם פשיטא ע"ש .וע"ע בכתובות
)מאורות נתן( )דף ל' ע"ב( ובריטב"א שם .ועיין עירובין )דף כ"ז
דף כו ע"א ע"ב( דאמר לא נצרכה.
)כנסת יחזקאל(
גמ' ולי חזי אי קתא לגאו אי קתא לבד .ק"ק לימא רש"י ד"ה ספק הינוח בדבר שאין בו סימן
דעסקי' שהיא באורך הכותל .וי"ל דסוף סוף יהיה וכ"ש ודאי הינוח .עכ"ל .קצת מהחכמים נתקשו
צד אחד נוטה יותר מחבירו או הקתא או הסכין בדבור זה כי הוקשה להם מהו זה שכתב רש"י
ולהכי פריך שפיר וליחזי אי קתא נוטה כלפי חוץ וכ"ש ודאי הינוח דלא יטול והרי למ"ד מקום הוי
סימן אי מצינן ודאי הינוח נוטל ומכריז דמקום הוי
וכו'. סימן ואי דרך הינוח בר"ה הרי אלו שלו ומכח זה
)מגן גבורים( קצתם אומרים שרש"י כתב זה למ"ד מקום לא הוי
סימן ומיירי במשתמר קצת וקצתם אומרים
רש"י ד"ה לג' ישראל .בבת א' ומי שנפל ממנו שפירוש וכ"ש הינוח כלומר דגם שם נוטל ומכריז
מייאש דלא ידע ממאן ניבעי .קשה דהכא יאוש ונסתייעו בזה מדברי התוס' בריש פרקין שגם למ"ד
שלא מדעת הוא דמי יאמר לו דידע בנפילתו. מקום הוי סימן הקשו מהא דודאי הינוח יעו"ש וע'
ובסיפא לא מוקמינן לה דשתיך .ונראה דודאי מהרש"א בענין זה והנה נעלם מהם בהדייא פירש"י
דסיפא לא מוקמת לה אלא בנסכא ,דמן הסתם מיד עצמו בפ' המפקיד דף ל"ז ע"ש שכתב וז"ל וכ"ש
ודאי הינוח דלא יטול בההיא דתנן מצא כלי מכוסה
מרגיש בנפילתה .וק"ל. באשפה הרי זה לא יגע בו יעו"ש והשתא ניחא
)מגן גבורים(
ופשוט.
תוס' ד"ה דשתיך וכו' ואם תאמר וליקני ליה )קול מבש"ר(
חצרו לבעל הגל או לבעל הכותל ,קשה דאמאי לא
הקשו קושיא זו גבי הא דאמרינן לעיל )כ"ג ע"ב( רש"י ד"ה ישראל לא מצנעי ומחציו ולפנים
גבי ההוא דאשכח כופרא בי מעצרתא ,דליקני ליה וכו' עכ"ל .כתב מהרש"א ומחציו ולחוץ נמי הו"מ
בעל מעצרתא ע"י חצרו ,וצ"ע .אמנם הריטב"א להק' אמאי שלו כיון דעדיין לא ידע דמיירי בשתיך
הקשה אותה שם ,ובתירוץ שאמרו התוספות כאן ע"ש ונ"ל דרש"י ס"ל כמ"ש בא"ז משם תוס'
חיצוניות וז"ל וי"ל דמקודם לכן הוה ידעינן דמיירי
מתורצת גם כן ההיא קושיא ,דוק ותשכח. בשתיך אבל דשתיך טפי לא אסיק אדעתיה עד
)לחם אבירים( השתא ומ"ה ק"ל אטו אמוריין מצנעי וישראל לא
