Page 433 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 433
Pg: 433 - 14-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
העושה מאיליו מצות שלא צותה בהם תורה כלל זו המת שישתכח מן הלב לבתר ירחי שתא ומקיש כלי
היא שאמר כל שאינו מצווה בדבר ועושהו נקרא אובד למת מה מת מתיי איש לבתר ירחי שתא אף
הדיוט עכ"ל ודבריו לכאורה תמוהים דהרי הכא כלי אובד כן תוס' חיצוניות עכ"ל ואיברא בברכות
אבוה דשמואל אהדרנהו למרייהו לבתר י"ב חו' דף נ"ח ע"ב איתא אמ"ר אין המת משתכח מן הלב
ולדברי הריטב"א נקרא הדיוט ולזה י"ל כמ"ש אלא לאחר י"ב חו' שנאמר נשכחתי וגו' ופי' רש"י
התוס' לפנים משורת הדין בעי לאהדורי כיון שאינו וסתם כלי לאחר י"ב חו' וכו' נמצא המלמד הוא
מתחסד ממונא איברא מפ' האומנים בסופו דף פ"ג הכלי והלמד הוא המת וצ"ע ויש לרמוז אותיות
ע"א גבי הנהו שקולאי חברו חביתא דחמרא וכו' נשכחתי כמת מלב הם י"ב וכן הייתי ככלי אובד ג"כ
דינא הכי א"ל אין למען תלך בדרך טובים וכו' עניי
אנן וכו' א"ל זיל הני אגרייהו וכו' והאי עשו הפסד י"ב.
גדול ומשום לפנים משורת הדין אין לו להפסיד )אדמת יהודה(
ולדברי הריטב"א נק' הדיוט וצ"ע ואח"ז ראיתי
למהרי"א בפתח עינים במכילתין דף ל' הבי דברי שם לבתר תריסר ירחי שתא ,עיין לרש"י בברכות
הריטב"א דקידושין ותימה עליו שלא נתעורר עליו פ' הרואה ע"פ נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד
לא מהגמ' דהכא ולא מסוף פ' האומנים ועמ"ש בס' דסתם כלי לאחר יב"ח משתכח מן הלב דיאוש
הקטן ארץ יהודה בלשונות הרמב"ם ה' ת"ת ע"ש. בעלים לאחר י"ב חדש בפ' אלו מציאות מי שמצא
)אדמת יהודה( כלי או שום מציאה חייב להכריז ג' רגלים וכו'
דהיינו יב"ח יע"ש ועיין להרב תורת חיים דכ"ה
שם התירו לו משום שחיטה .וליכא לאקשויי מהא ע"ד ד"ה אבן ולהרב מנחת כהן דל"א ע"ד ואשדות
דאמר רב בשר שנתעלם מן העין אסור דכבר כתבו הפסגה דק"מ ע"ב ועיין מגדנות נתן דר"ן ע"ד וכתב
התוס' בד"ה ואתא לקמיה דרב וכו' דפריך והא אמר התשב"ץ ק"ק לתלמיד מוהר"ם סי' תמ"ה
רב משום דאפי' מאן דפליג ארב מודה בזה דאסור דנשכחת"י כמ"ת מל"ב בגי' חו"ץ מ"ן אש"ת
כיון דחזינן שהעוף השליכם אימור נטלה מעיר נעורי"ם דהיא חביבה יע"ש ועיין בס' בירך את
שרובה נכרים עכ"ל שם וא"כ ניחא משום שלא אברהם ס' וזאת הברכה דרוש ב' מה שפי' בזה
ראינו שהעוף השליכם ותיפוק ליה דאין דרך עוף יע"ש ושפיר נדמו כלי אובד לאשה דהרי היא נקרא
ליטול גדי ולהשליכו כנ"ל ליישב מתוך דברי התוס מציאה כדכתיב מצא אשה ואמרו דרכו של איש
ושוב האיר ה' עיני בהריטב"א ז"ל שהאריך בענין לחזור אחר האשה דעל בעל האבידה לחזור אחר
האבידה ויען האשה אינו כלי סתם כ"א כלי חמדה
זה יעו"ש גם בפר"ח בי"ד יעו"ש. אינו נשכח מן הלב אפי' אחרי יב"ח והגם שתיקנו
)קול מבש"ר( כמו דין האבידה דלא ישא אשה אחרת עד שיעברו
ג' רגלים משום דאינו נשכח מלבו כאומרם ז"ל והוי
דף כה ע"א ממש כדין אבידה מכל מקום דיינינן לה כדין אבדה
עד דבר שאפשר ואין דנין אפשר משאי אפשר דאי
גמ' ר"פ אמר הא והא בצנא ופירי ול"ק וכו'. אפשר לעמוד בלא אשה ובפרט אם אין לו מי
הק' מהרש"א ז"ל לפרש"י ר"פ אמאי לא שבק
סברת ר"ז דכתנא עביד דמשתייר ופירי עבדי שישמשנו כראוי לי מידותיו והנהגותיו.
דשרקי ונפלי כולם והא והא בכובא וכתנא ול"ק הא )עיני כל חי(
דאשתייר וכו' ע"ש ונ"ל דאפשר דר"פ לא ניח'
לומר כר"ז משום דק"ל קו' התוס' דקתני פירות שם והא דרנהו וכו' לפנים משורת הדין .ראיתי
וכתנא לא מקרי פירי לפיכך מכח קושי' זו הפך להרטב"א בפ"ק דקידושין דף ל"א ע"א וז"ל ודוקא
במצות שצוה הי"ת לאחרים שיש לו בהן רצון אבל
