Page 430 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 430

‫‪Pg: 430 - 14-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא מציעא‬

‫הכי כתב שהשינוי הוי שנתארח אצל שמעון והוי‬       ‫הוי סימן דאימא משקר ואיתרמי ליה למימר הכי‬
                                   ‫שינוי והבן‪.‬‬  ‫דהכי אמרי' בחתירה דלא הוי סימן דדפקא או‬
                                                ‫דאטמא וכ"ש הכא שיש פנים לומר דידע דרשומה‬
‫)מקראי קודש(‬                                    ‫היא‪ .‬ואי ס"ד גמ' לומר דרשום שאני שנפתח ונסתם‬
                                                ‫והיינו טעמא דהוי סימן משום דלא יהיה אלא סתום‬
‫רש"י ד"ה ברשום כו' שמוכרים בעלי בתים כו‬         ‫דלאו אבידה מדעת מ"מ מי יודע אם סתום מעיקרו‬
‫בעשר או בט"ו יחד כו‪ .‬ע"כ‪ .‬הקושיא גלויה א"כ‬      ‫או רשום‪ .‬א"כ מאי קאמר מכלל דברייתא בפתוח‬
‫ניחו שמא נאבדו מיד הלוקח ואי אמרי' הרושם הוי‬    ‫ואימא ברייתא בסתום מעיקרו וקמ"ל דלא הוי סימן‬
‫סי' יבוא ב"ה ויתן סי' ואפשר דמה"ט מי כתבו התו'‬  ‫דהכי אינהו כ"ע‪ .‬והתוס' פירשו דרשום היינו טעמא‬
                                                ‫דהוי סימן משום שכל בעל הבית עושה רשימתו‬
                            ‫דפרש"י אינו נראה‪.‬‬   ‫משונה מחבירו ולדידהו ניחא‪ .‬ולדעתם רשום היינו‬
‫)מר דרור(‬                                       ‫סתום וקרי לה רשום משום דעכ"פ כשסותם בעל‬
                                                ‫הבית עושה סתימה משונה משל חבירו ומשום הכי‬
‫תוס' ד"ה באושפיזא‪ .‬אם שאלוהו אם קבלוהו‬          ‫פריך גמרא מכלל דברייתא בפתוח משום דכל‬
‫בסבר פנים יפות יאמר לא וא"ת וכו' אורח טוב‬
‫אומר כל מה שטרח בעה"ב לא טרח אלא‬                        ‫שהוא סתום ודאי יש בו שינוי דהוי סימן‪.‬‬
‫בשבילי‪ .‬יע"ש מה שתירצו‪ .‬ולעד"ן לפרש דהאי‬        ‫)עדות ביהוסף(‬
‫דאמרי' התם )ברכות נ"ח ע"א( אורח טוב אומר‬
‫וכו' לאו לבני אדם אומר זה אלא בינו לבין עצמו‬    ‫שם בהני תלת מילי משנו רבנו במסכתא בפוריא‬
‫מחשב בלבו ואומר שהוא מחזיק טובה לבע"ה‪ .‬הפך‬      ‫באושפיזא‪ .‬פירש רש"י שאלוהו אם קבלוהו‬
‫אורח רע שאומר שכל מה שטרח בעה"ב לא טרח‬          ‫בפנים יפות יאמר לא שלא יקפצו אנשים שאינן‬
‫אלא בשביל בני ביתו‪ .‬וק"ל‪].‬א"ה‪ ,‬כן תי' מהר"ץ‬     ‫הגונין‪ .‬והקשו התוספות ממה שאמרו פרק הרואה‬
                                                ‫)ברכות נח‪ (.‬אורח טוב אומר כל שטרח בעל הבית‬
                                        ‫חיות[‬   ‫בשבילי‪ .‬וי"ל דמיירי בין אנשים הגונין‪ ,‬והא דלא‬
‫)מגן גבורים(‬                                    ‫חשיב מפני השלום י"ל דהני נמי מפני השלום‬
                                                ‫ורגילין יותר ע"כ‪ .‬והרמב"ם הלכות גזילה )פי"ד‬
                 ‫דף כד ע"א‬                      ‫הי"ג( פירש שאם נתארח אצל ראובן יאמר אצל‬
                                                ‫שמעון‪ ,‬מחמת קושיית התוספות פרש כך‪ .‬וכתב‬
‫גמ' אימתי מותרים בזמן שמצאן א' א' אבל‬           ‫בספר רצוף אהבה וא"ת ילכו אצל שמעון‪ ,‬י"ל‬
‫מצאן ב' ב' חייב להכריז‪ .‬עיין פרש"י אבל‬          ‫דשמעון עני לא אנסי ליה‪ .‬ולקושיית התוספות י"ל‬
‫הרמב"ם ז"ל דקאי אמחטין דהיינו אם מצא מחט א'‬     ‫דמפני השלום כולי עלמא משנו ולא חשיב רק מילי‬
‫אבל מצא ב' מחטין חייב להכריז והב"י ז"ל בסי'‬     ‫דתלמידי חכמים לחוד משנו ע"כ‪ .‬וליתא דאי הכי‬
‫רס"ב הקש' דבגמרא אמר מאי בדי שוכי וכו' משמע‬     ‫איך סיימו אי לא משני אלא בתלת מילי ואי משני‬
‫דבעי' בבדין ומה שתי' בדרישה אינו מחוור דמ"מ‬     ‫במילי אחרניתא לא מהדרינן ליה‪ ,‬בארבע מילי הוה‬
‫הו"ל לרבינו להביא דין זה כיון שהוזכר בגמרא‬      ‫ליה למימר‪ .‬משום הכי תירצו התוספות דתלת מילי‬
‫ועוד הק' הב"י ז"ל לדברי רבינו מ"ש מב' מטבעו'‬    ‫ואי משני במילי אחרנייתא לא מהדרינן ליה‪,‬‬
‫דאמר אינו מכריז משום דטבעא מכריז ומיעוט‬         ‫בארבע מילי הוה ליה למימר‪ .‬משום הכי תירצו‬
‫רבים ב' א"כ הכא נמי שמכריז מחטין מצאתי מיעוט‬    ‫התוספות דתלת מילי נמי שייכי בדברי שלום‪ .‬ומה‬
‫רבים ב' ואמאי מכריז ועוד הק' לפרש"י דס"ל דב'‬    ‫שלא פירש הרמב"ם כפירוש רש"י היינו טעמא‬
‫בדין הוי דרך הנחה א"כ מ"ש ב' מטבעות דאינו‬       ‫דהוי שקר לומר לא קבלו בפנים שוחקות‪ ,‬משום‬
‫מכריז אע"ג דעשוין כמגדל ע"ש והב"ח והדרישה‬
‫ז"ל תירצו לדעת רבינו דאיירי במצאן זוגות זוגות‬
   425   426   427   428   429   430   431   432   433   434   435