Page 445 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 445
Pg: 445 - 14-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
דלרבה הוה ניחא ליה דלפיכך דרבי טרפון אגב שם בא"ד ואפי' שוי שיעור זוזי לא אבדו
דרע"ק וכעת צ"ע. מעותיו אלא וכו' .עכ"ל .כתב מהרש"א ז"ל
דהוצרכו לזה הכא דאי לא הוה פליג ר"א אלא
)קול מבש"ר( בדלא שוי אבל בדשוי מודה דהוה דינו ש"ש א"כ
הוה קאי שפיר אפי' למסקנא ר"א כותיה דר"י עכ"ל
דף כט ע"ב ולא הבנתי דבריו דס"ס בדלא שוי פליג ר"א אדרב
יוסף דר"י מדמה שומר אבידה לשומר פקדון דהוי
גמ' ואין השוכר רשאי להשכיר וכו' .כתב ש"ש בכל ענין ור"א ס"ל בדלא שוי הוי כש"ח
הרמב"ם ז"ל פ"ה מה' שכירות ה"ה וז"ל מכאן אני ובאמת עיקר הכרח של התוספו' הוא כמ"ש לקמן
אומר וכו' שלא אמרו חכמים אין השוכר רשאי בפ' האומנים ע"ש וצ"ע ]א"מ ואפשר לומר דכונת
להשכיר אלא במטלטלי שהרי אומר לו וכ' אבל מהרש"א כך היא דאי הוה אפשר לפ' דבשוי כ"ע
בקרקע אינו אומר כן ע"כ והק' מרן בסי' רי"ב שזה אית להו דשמואל והיינו משום דהו"ל כאלו פירש
היפך דבריו פכ"ג מה' מכירה דין ח' שכתב ומה לו דאי לא הדרת לי המשכון שתתחייב בדמיו שהם
הפרש יש בין הקונה שדה זו לפירותיה ובין השוכר כנגד החוב כי פליגי בדלא שוי דר"ע ס"ל כשמואל
שדה מחבירו וכו' ואין השוכר רשאי להשכיר אבל ממש דאי לא הדר ליה המשכון אבדו כל מעותיו
הקונה מקנה לאחרים כל מה שקנה ע"כ והניח אות' ור"א ס"ל דנהי כנגד המשכון הפסיד דדינו הוי כמו
מרן בקו' ועיין בד"מ ובב"ח והט"ז ז"ל דהסכימו בדשוי שיעור דודי אבל דמים היתרים על המשכון
הכל דכונת רבינו שכתב ואין השוכר רשאי לא הפסיד והא דקאמר ר"א יטול מעותיו היינו
להשכיר איירי באחר שבניו יתירים ממנין בני ביתו מעות היתירים על המשכון א"כ תיק' אמאי קאמר
של זה ע"ש ולכאורה ק' דבשדה לא אפשר לומר כן לימא דר"י תנאי היא דגם לר"י נמי איכא למימר
דבניו מאן דכר שמם התם וצ"ל דס"ל שזה בבא הכי דפלוגתייהו בדלא שוי ובמעות היתירים על
אחרת ואיירי בבית ע"ד מה שתי' המש"ל ז"ל שם המשכון וקמפליגי בדשמואל אלא ע"כ דמשמע ליה
דרבינו איירי במטלטלי וזה בבא אחרת ע"ש ועיין להש"ס דמאי קאמר ר"א יטול מעותיו היינו כל
להכה"ג בסי' רי"ב שהביא תי' זה של המש"ל מעותיו ומש"ה קאמר לימא דר"י תנאי היא ואם כן
מדברי ה' מקור ברוך ועיין בדרישה ובסמ"ע ז"ל לרבה נמי ע"כ דפליגי אפילו בדשוי ומיהו בלא"ה
שחילק באופן אחר ע"ש .ואני הדל נלע"ד בפשיטות א"א לפ' כן דא"כ אמאי קתני ישבע לר"א כמו שהק'
דרבינו בא לומר לפי מ"ש בה' שכירות הא דאמר התוס' בפ' האומנין ואפשר לומר דהיינו שבועה
בקרקע אם שוין בני ביתו עם זה שרוצה להשכירו שאינה ברשותו ועיין בתוספו' בשבועות דף מ"ג
שפיר דמי ה"ד אם המשכיר הא' לא ניחא ליה בבית ע"ב ד"ה בדפריש וכו' ובמשמרות כהונה שם
אבל אם רוצה בבית מצי למימ' ליה אם לא תרצה
לעמוד בו צא והניחו והפטר משכירות הבית בזה עכ"ה[) .מאורות נתן(
איני יכול להשכירו לאחר ע"ש וז"כ רבינו בה' שם ד"ה לפיכך .עסה"ד .עיין במהרש"א ומהר"ם
מכירה ואמר שזה דוקא בשכירות אבל הקונה שיף ז"ל ואדברי מהרש"א יש לראות כיון דואם
רשאי להקנות לאחרים כמו שירצה ואין המוכר אבדו דרבי טרפון איצטריך כמ"ש מהרש"א א"כ
יכול לעכב עליו ועיין מ"ש מהרא"ש ז"ל סי' ר"ח מאי פריך הש"ס על רבי עקיבה לפיכך למה לי עם
משם המרדכי והביא אותו המש"ל ז"ל ובדבריו ואם אבדו וכו' והלא ואם אבדו איכא למימר משום
רצה ליישב דברי רבינו ע"ש ועיין להב"י ז"ל בס"ס ואם דרבי טרפון גם במ"ש מהרש"א בדבור זה יש
שי"ב שדחה דברי המרדכי הנ"ל מהלכה ע"ש לדקדק בדבריהם וכו' ותירץ דלא אסיק אדעתיה
בתרי תנאי לומר אגב הוא תמוה דהרי התוס' כתבו
ודו"ק.
)מאורות נתן(
