Page 450 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 450
Pg: 450 - 15-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
פ"ז אמאי דתנן התם כסהו ונתגלה פטור מלכסו' כדכתיב כי היא חייך ואורך ימיך דהרי ברישיה
פריך מ"ש מהשב אבידה דאמר מר השב אפי' ק' דקרא כתיבי חוקות ותורות ודוק.
פעמים ומשני התם לא כתיב מיעוטא הכא כתיב
מיעוט' וכסהו ופירש"י אי הוה כתיב וכסה הוה )שדה יצחק(
משמע שיהא נכסה כל שעה ואפי' ק' זימנין .אלמא
אין חילוק בין מקור לציווי דמשמע לן בתרוייהו כל תוס' ד"ה הא )מעמ' הקודם( וי"ל עשה דמצורע
שאני דחמיר וכו' הוה דחי לאו ועשה דשילוח
שצוה לעשות אין לו קצבה ויש ליישב. וכו' .עכ"ל .כתב מהרש"א ז"ל טעות קא חזינא
)עדות ביהוסף( הכא דא"כ ל"ל למימ' בפ' ב' נזירים דדחי עשה
דמצורע לאו ועשה שאינו שו"ב הא אפילו שו"ב
שם הכל צריכין דעת בעלים .וקשה דהא בפ' כשילוח הקן דחי וכו' וא"א ז"ל כתב עליו
המפקיד דף מ' ע"ב רי"ש ס"ל דבגנב לא בעינן דעת דאשתמטיה דברי התוס' ביבמות דף ה' ע"א ד"ה
בעלים וא"כ התינח לר"ע דס"ל שם דבגנב בעינן ואכתי וכו' דכבר הרגישו בזה וכתב וז"ל ובשמעתי'
דעת בעלים אלא לרי"ש האי תשיבם מאי עביד ליה הו"מ לדחות דלא ילפי' מעשה דמצורע משום דגדול
ודוחק לומר דשאני גנב דלא בעינן דעת בעלים כיון השלום אלא דבלא"ה דחי שפיר ע"ש והניח בצ"ע
דממקום שנטל הוא מחזיר לו דהא קתני הכל ועוד וכן ראיתי לה' שע"ה ז"ל בה' נדרים ד"ו שהק' כן
דהא רש"י ז"ל כתב נמי גנב דבעינן דעת בעלים ואחה"מ מכבוד תורתם אינו כן דהתוס' התם קאי
וי"ל דרי"ש אית ליה ד"ת בלשון בני אדם ודו"ק. על הגמרא דהתם קא מדחי הא דלא ילפי' בעלמא
)מגדנות נתן( ממצורע משום דאינו שו"ב ה"ה דהו"מ למדחי
שאני עשה דמצורע דגדול השלום אבל בנזיר קא
שם הכל צריכין דעת בעלים וכו' .הקש' בא"ז פריך הגמרא אמאי איצטריך ראשו לנזיר ומצורע
משם תוס' חיצוני' וז"ל וא"ת והא בפ' הספינה אמר ניליף מכהן ומצורע דעשה דמצורע דחי ל"ת ועשה
דא"ז דעת בעלים אי אמר דשואל של"מ הוי שואל ומשני משום דלאו דכהן אינו שו"ב אבל נזיר לאו
וי"ל דהתם היינו משום שהתינוק השאיל לו ואיכא השו"ב מנ"ל וע"ז מק' מהרש"א מאי קא דחי הא
שפיר דעת תינוק ע"כ ונ"ל דאינה קו' דהתם שאני אמרינן בחולין דאי לאו תשלח יתיר' הו"א דעשה
דליכא דעת בעלים כשזה לקחה דהא דאמרינן ד' דמצורע דוחה לאו ועשה דשוה בכל א"כ תחזור
שומרין וגנב וגזלן צריכין דעת הבעלים היינו היכא פרכת הגמרא אמאי איצטריך למילף מראשו דאתי
דהבעלים ידעו שזה לקחה לפיכך כשמחזירה בעי' עשה דמצורע ודחי ל"ת ועשה דנזיר ומה שהגיה
דעת הבעלים אבל היכא דלא ידעו הבעלים מהרש"א בהתוס' כן הוא אמת וכן כתב להדיא
כשלקחה א"ץ דעתם כשמחזירה וכן אמר ר"י
בהדיא בב"ק דף קי"ח ע"ש ואדרבא התוס' שם בפ' ביבמות ע"ש.
הספינה איצט' ליישב למ"ד גזלן הוי אמאי צריך )מאורות נתן(
דעת הבעלי ע"ש ודו"ק ]א"מ הק' בס' מג"ן ז"ל
דלרי"ש דס"ל לקמן דף מ' ע"ב דבגנב לא בעי' דעת דף לא ע"א
בעלים א"כ האי תשיבם מאי עביד ליה ע"ש ואולי
נעלם מעיני ה' ז"ל סוגיא ערוכה בב"ק דף קי"ח גמ' א"ל השב אפי' ק' פעמים משמע ע"כ .י"מ
ע"ב והביאה הרי"ף ז"ל לקמן דמוקי לה בשומר משום דהוי מקור כמו אל יוסף פרעה התל ולפיכך
שגנב מרשותו ומחזיר במקום שגנב דר"ע סבר כיון אין לו קצבה .וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות
שגנב כלתה שמירתו ורי"ש סבר לא כלתה שמירתו יעו"ש .ולכאורה ק' דהא בחולין פ' כיסוי הדם דף
וכיון שנעשה שומר מדעת הבעלים סגי בדעת דידיה
