Page 451 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 451
Pg: 451 - 15-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
שם הוכיח תוכיח מכל מקום .הנה למ"ד דברה וכן בשולח יד בפקדון דלקמן פליגי נמי בהכי אבל
תורה כלשון בני אדם ,אין הקטן חייב להוכיח ,אך
מ"ד לית ליה דברה תורה כלשון בני אדם חייב כל בגונב מרשות בעלים כ"ע ס"ל בעי' דעת בעלים וכן
אדם להוכיח ,ובזה פרשתי בס"ד רמז הכתוב
במשלי מ"ש התורה אליכם אישים אקרא וקולי אל בהשבת אבידה נמי הו"א צריך דעת בעלים כיון
בני אדם ,הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב,
פירוש אליכם אישים אקרא ,כל מין אנשים הן שלא נעשה שומר מדעת בעלים לא שייך לומר
קטנים הן גדולים ,ומה אקרא הנה קולי אל בני אדם
קרי בה אל בפת"ח תחת האות אל"ף ,פירוש לא דעתו כדעת בעלים וסגי בדעת דידיה ומש"ה איצט'
ידמה לבני אדם ואינינו בני אדם לדבר לשון כפול,
ועל כן צריך שתוכיחו בלי שום תפונה וזהו הבינו קרא תשיבם וכן לפי מאי דס"ד התם נמי דפליגי
פתאים ערמה וכסילים הבינו לב) .בן
במנין אי לא פוטר אי לא או בגנב שלא לדעת כ"ע
יהוידע(
רש"י ד"ה מאי למימרא עסה"ד ול"ל לכל ס"ל בגנב לדעת צריך דעת או מנין ומש"ה
לרבויינהו .עכ"ל .הוא תמוה ומגומגם דמאן דכר
שמיה דכל והרי מפשטה דשמעתא לא קאי מ"ש איצטריך תשיבם לומר אפי' ידעו הבעלים שנאבדה
רבא הכא במאי עסיקינן בדאיכא עומרין וכו' קאי
אברייתא משא"כ רבא קאמר בהדייא לרבות א"ץ דעת בעלים או מנין לרי"ש .גם מה שסיים ה'
אבידת קרקע וכיון שכן פריך הש"ס שפיר אי
ברייתא בדאיכא עומרין ומדין מטלטלין מאי ז"ל ודוחק לומר וכו' הם דברים מגומגמים כמו
למימרא וא"כ מהו זה שכתב רש"י למה לי לכל
לרבויינהו והלא הברייתא מסברא דידיה קאמר )מאורות נתן( שיראה המעיין עכ"ה[.
וכ"כ מהר"ם שיף וצ"ע .ובמאי דקאמר רבא לכל
לרבות אבידת קרקע יש לראות ומנ"ל הא ואימא שם תוכיח אין לי אלא הרב וכו' ת"ל הוכח תוכח
דקרא בא לרבות עומרין דצריכין לקרקע מה"ד ע"כ .בפי"ש בערכין דף י"ו ע"ב מייתי ברייתא
כקרקע דמיין קמ"ל וסגייא דבעינא לאוקומי
מנין לרואה דבר מגונה בחבירו שחייב להוכיחו
הברייתא בלא רבא ודוק. שנא' הוכח תוכיח הוכיחו ולא קבל מנין שיחזור
)קול מבש"ר( ויוכיחנו ת"ל תוכיח מ"מ והוא הפך מהא דהכא.
דף לא ע"ב ואפשר לומר דהכא קא בעי גמ' לומר דהכי גרסינן
בברייתא דערכין ת"ל הוכח מ"מ דמדמפיק ליה
גם נתון תתן כו' .בספרי הובא בילקוט איתא אין
לי אלא פעם א' אפי' ק' פעמים מנ"ל ת"ל תתן וק' קרא בלשון מקור כמו השב שלא וקאמר הוכח
אלמא אפי' ק' פעמים ולא נחית תנא התם לתרוצי
דלהא תנא לית ליה כל הני דרשו' וצ"ע. הכפל ואי תיקשי לך תוכח למ"ל לאתויי תלמיד
)זרע יצחק(
לרב ומדברי הנמוקי יוסף ז"ל נראה דהתם מייתי ק'
שם אין לי אלא מתנה מרובה ,מתנה מועטת פעמים לעבירה אחת מתוכיח דלא תימא דעל
מנין ,ת"ל פתוח תפתח מ"מ .מקשים למאי הוצרך
עבירה אחת אין סברא שיחוייב לחזור ולהוכיחו
כמה פעמים כיון שאנו רואים שתקפו יצרו עליה
ולא קבל תוכחת והוה מוקמי' הוכח דמשמע אפי' ק'
פעמים לעבירות חלוקות משום דהתם סברא הוא
דאם תקפו יצרו לאכול חלב ולא קיבל תוכחת בחלב
לא יתקפנו בנבילה או עבירה אחרת .והרי"ף ז"ל
העתיק כאן ההיא דערכין וכתבה כצורתה ת"ל
תוכיח ומוכרח לומר כדברי הנ"י .ורבו מאה פעמים
שקולים ויבאו מהוכיח שניהם ועיין בסמ"ג ועיין
בשטה דף כ"ז ע"ג הוכח אפי' ק' פעמים ת"ל וכו'
והביא שם בשם הרמב"ן והר"ן כדברי הפ"י.
)עדות ביהוסף(
