Page 449 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 449
Pg: 449 - 15-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
שם והודעת להם זה בית חייהם .עיין למרן מלכא המיטה ע"ש דאיך פסק כמאן דשרי מצורע בימי 1
מוה"ר ישרש יעקב ושבות יעקב ובס' משחת אהרן חלוטו וזאת הקושיא באמת מרפסא איגרי וכבר
ולהרב שדה יצחק נר"ו פה עימנו יע"ש ודוק האריכו בזה רבנן קשישאי לתור להם מנוחה $customer
ובמ"ש הרב פני יאושע בב"ק לד"ק .וראיתי להרב ולכאורה היה מקום לומר אולי הרמב"ם ז"ל אינו
עיון יעקב דכתב וז"ל וכן הא דלפנים משו"ה הוא פוסק דיש חילוק בין עשה דשוה בכל לאינו שוה
בכלל כל המעביר על מידותיו מעבירין לו ע"כ בכל דבכולם לא מדחו ובהכי יתיישב נמי מ"ש
פשעיו גם הקב"ה עושה עמנו לפנים משו"ה ויאריך הרמב"ם ז"ל גבי הל' אבידה בפ"י הלי"ט ראה את
ימינו ע"כ וק' למה לא נזכר מההיא דמגילה במה האבידה וא"ל אביו וכו' בטל עשה ול"ת דלא תוכל
ההארכת ימים מימי לא עמדתי על מידותי ועוד שם להתעלם והשב תשיבם ע"כ משמע מדבריו מדלא
לא הקפדתי בתוך ביתי והרי הדבר בפירוש ומה לו הביא הטעם דאיתא בגמ' משום דכתיב את שבתותי
וכו' משמע שהוא סובר דקושית הש"ס לאו אאבידה
להוציא מסברא דנפשיה וצ"י. קאי דודאי לא ישמע לו משום דלא אתי עשה ודחי
)עיני כל חי( ל"ת ועשה דכולהו אלימי דשוין בכל אלא דקושית
הש"ס היא על ההיא דא"ל אביו הטמא דאפי' אהא
שם את הדרך זו גמילות חסדים .עמ"ש בעניותי ל"צ קרא כיון דאיכא עשה ול"ת אפי' אינם שוים
בסה"ק דרכיו למשה ובדרושים לשבת הלבשה בכל אין עשה דוחה אותם ומשני הוקש וכו' ומשמע
בס"ד בפנים שונים והן עתה מצוה להביא מן החדש מדבריו לפ"ז דאין חילוק בין שוים בכל לאינם
כי אם יתרמי לאדם שיש לו בתוך שדהו או בתוך שוים בכל היפך מהש"ס דשניהם שוים .מיהו צריך
חצירו ב' פתחים ועוברים בני אדם דרך שם לקצר לראות לפ"ז מה פסק הרמב"ם ז"ל בכהן מצורע אם
דרכים ובא לסתום הפתח כדי שלא ילכו דרך חצרו מגלח אם לאו ואם מטעם שאינו שוה בכל אם לאו
ושדהו וכדומה לא נכון לעשות כן כי הרי הוא עושה ואז יתברר הענין היטב וכעת אינו מצוי בידי
חסד עם בני אדם וז"א את הדרך זו ג"ח כי בדרך
שהולכים בו בני אדם בתוך רשותו הוי ג"ח ועוד הרמב"ם ז"ל.
ג"ח עם העניים הבאים לקבץ והלואי יהיו לו כמו )קול מבש"ר(
אברהם אע"ה פתח לד' רוחות. שם כל שבשלו מחזיר בשל חבירו וכו' .כתבו
)עיני כל חי( מהרש"ל וק"ל לפי האי כללא מה חילוק יש בזקן
ואינה לפי כבודו לשאר בני אדם וכו' ע"ש מ"ש
רש"י ד"ה בית חייהם ללמוד בהם אומנות וראיתי למרן בב"י בח"מ שכתב וז"ל אמר רבא כל
להתפרנס בו חוקות ותורות כתיבי ברישיה שבשלו וכו' תמיהא לי מאי קמ"ל מתני' היא עד
דקרא .עכ"ל .ובפרק הגוזל דף ק' פירש בית חייהם שלמדתי ישובו מדברי הרמב"ם שכתב מצא שק
תלמוד תרה עכ"ל בזה רבו הפירושים ויש דמפרש וכו' ואומר דעתו אלו היה שלו וכו' ואם לא היה שלו
דרש"י חזר בו ממה שפירש בפרק הגוזל ולי ומוחל על כבודו וכו' ע"ש ולפ"ז לק"מ דהכא איירי
ההדיוט נראה לפי ענ"ד פירושו כפשוטו בפרק בזקן כמו מתני' דמיירי בהכי אלא שבא להוסיף
הגוזל פירש האי דקאמר בית ואמר תלמוד תורה עלה שאומר דעתו אם מוחל על כבודו בשלו מוחל
כלומר שיעשו בית לתלמוד תורה והכא פירש ג"כ בשל אחרים ואם לא היה מוחל בשלו אינו
חייהם ללמד להם אומנות להתפרנס בו כדי חייו
דאם אין לו אומנות צריך שיהיה מצפה לשלחן מוחל ג"כ בשל אחרים ודו"ק.
חבירו הוא אחד מן הדברים שאין חייו חיים דאין )בני יוסף(
לפרש חייהם קאי ללמד להם תורה וקרי לה חייהם
