Page 452 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 452
Pg: 452 - 15-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
תמוהים ג"כ כמו שהק' המחבר ז"ל על המש"ל ז"ל לרבית מתנה מועטת דאם חייב במרובה כ"ש דחייב
עכ"ה[ .ובעיקר הדרשה של ספרי דדריש אפי' מאה במועטת .ונ"ל בס"ד ,מה דהוצרך הכתוב לרבות
פעמים איכא למידק ה"ד אם כבר נתן לו הענקה מתנה מועטת משום דקי"ל במתניתין מי שיש לו
למה צריך ליתן לו פ"א א"ו לענין אם נמכר לו כבר מאתים זוז לא יטול מן הצדקה ,וסימן לדבר צדקה
והעניק לו וחזר וגנב ומכרוהו ב"ד לזה פעם אחרת גי' קצ"ט ,ולפ"ז אם יבא עני לבקש צדקה ,ויש לזה
שלא תאמ' דכבר קיים ביה מצות הענקה וא"ץ האדם רק זוז אחד דוקא ,אשר לבדו אין בו כדי
להעניק לו פ"א קמ"ל בספרי דבכל פעם חייב שביעה ,יתכן יאמר האדם טוב שלא אתן מתנה
להעניק לו א"כ אין זה דומה לביזת מצרים דהתם מועטת זאת לזה העני ,דשמא יש לו קצ"ט זוז ,ועתה
בחד עבדות לקחו ב' הענקית וי"ל ]א"מ עיין לה' בזה הזוז שאתן לו ,אני מפסידו שלא יוכל לקבל
ספרי דבי רב ז"ל שם בע"ד מה שפי' בזה ע"ש צדקה מרובה מאחרים ,על כן טוב שלא אתן לו הזוז
עכ"ה[ אבל מ"מ יש לתמוה על הרמב"ם ז"ל למה כדי שיוכל לקבל צדקה מרובה בבת אחת ,כי מי
שיש לו קצ"ט זוז יכול לקבל בבת אחת אפילו אלף
לא הביא דין זה כיון דבספרי דרש"י כן וצ"ע. זוז ,ועל כן הוצרך קרא לרבות מתנה מועטת,
)מאורות נתן(
דאפילו בכה"ג תתן את הנמצא בידך מכל מקום.
שם איסור ורב ספרא עבדו עיסקא בהדי הדדי
אזל רב ספרא וכו' .ראיתי לה' עושה שלום אות ב' )בן יהוידע(
דכ"א ע"ב שהק' וז"ל .וק"ל ממ"ש בבתרא דקע"ד
ע"א רב ספרא שבק אבוה זוזי וכו' וא"ל רב ספרא שם העניק תעניק וכו' .ראיתי לה' פרשת דרכים
גברא רבה הוא לא שבק גירסא וטרח לאחריני. ז"ל בדרוש מצרים דף י"ד ע"ג שהק' על פרש"י
ופירש"י ז"ל ודמי כמ"ש ראו מה הניח לנו אבא וכו' בחומש שפי' גבי קרא וזכרת כי עבד היית בארץ
משמע מניה דכל מאן דהוי כרב ספרא אע"ג דלא מצרים וז"ל והענקתי ושניתי לך מביזת מצרים
אמר להו ראו מה הניח לנו אבא לעצמי אני עושה וביזת הים אף אתה העניק ושנה לו ע"כ שזה היפך
כמ"ד דמי והריוח לעצמו מעתה למה א"ל רבה זיל גמר' דהכא ודפ"ק דקידושין דאמרינן דרבנן דרשי
אייתי סהדי יע"ש שתי' בדוחק .ולי נר' דלא ק' העניק תעניק לענין אפי' לא נתברך הבית בשבילו
דשאני התם דאיכא אומדנא כיון דגברא רבה הוא וראב"ע ס"ל דברה תורה כלשון בנ"א א"כ היכי
לא שביק גירסא וטרח לאחריני ולכן סתמו דריש רש"י העניק תעניק אפי' מאה פעמים ע"ש
כפירושו וכמו שאמר ראו מה הניח אבא אבל הכא ונ"ל דאשתמיט מניה ספרי לעיל בפ' י"ט דדריש כן
כיון דעבד עיסקא עם איסור א"כ גילה על דעתו העניק תעניק אפי' מאה פעמים גם עיקר קושייתו
דשבק גירסא וטרח לאחריני ולכך הוי דינו כשאר אינה קו' ואשתמיטתיה גמרא דלעיל דדריש גבי
אנשי עד דפלג בפני ב"ד ולכך קאמר ליה רבה ז"ל השב תשיבם ושלח תשלח וכמה פסוקים דמלת
השב ושלח וכו' אפי' מאה פעמים במשמע ותשיבם
אייתי סהדי ודו"ק. ותשלח איצטריכו לדרשה אחרינא ה"נ דריש
)ימי אברהם( בספרי העניק אפילו מאה פעמים ותעניק פליגי בה
רבנן וראב"ע ח"א לענין אפי' לא נתברך הבית
תוס' ד"ה אם וכו' וללישנא בתרא וכו' א"ש וכו' בגללו וח"א ד"ת כלשון בנ"א ]א"מ ור"ל וברייתא
עכ"ל .מדבריהם הללו מוכח דס"ל דלל"כ גם דספרי לאו מיתורא דתעניק אלא ממלת העניק כמו
במדעתו יש לחלק בין אית ליה פסידא ללית ליה שמפ' רבא מתני' דקתני ת"ל השב תשיבם ועיין לה'
ולפי"ז ק' במ"ש אח"כ א"נ כדמפרש טעמא בירוש' ספרי דבי רב ז"ל בפ' ראה דף רכ"ז ע"ג שדבריו
וכו' דאכתי ק' לל"ב דאפי' במדעתו היכא דא"ל
פסידא חייב ואפי' לא ברי היזיקא דהא מבריח ארי
