Page 457 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 457
Pg: 457 - 15-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
גמ' הדר דרש להו וכו' הוי זהיר בתלמוד ,וכולי. ולפ"ז בין לטעם זה בין לטעם זה מובן הטעם
ר"ח ז"ל הביאו בש"מ מפרש דהאי מאי דרוש קאי למנהגם ,דקמים זה בפני זה וקורעין זע"ז ,מטעם
אמאי דקאמר הוי רץ למשנ' משו' דהתלמוד שגגתו כי המון העם אין מכירים אותם הן מצד שהם
עולה זדון לכך קאמר הוי רץ למשנה וק"ל דא"כ מאנשי עיר אחרת ,הן מצד דהמון העם אינם בני
מעיקר' למה שנה להם דגמר' אין לך מדה גדולה תורה ,ולכן מכבדים זא"ז כבוד גדול ,כדי שיתכבדו
מזו וכי לא ידעי דהוי זהיר וכו' וכ"ת דמשום שראה לפני המון העם ,משא"כ חכמי ארץ ישראל אין
אותם נכשלים א"כ אמאי קאמר הש"ס דמשום צריכים לכך ,כי הם בני מקומן ,וגם המון העם
דשביק מתני' ואזלי בתר גמר' ]לימא משו' דשגגת
תלמוד עולה זדון[ ובשלמא לפרש"י ניח' ועוד למה יודעים יקר החכמה ויכבדום ,עכ"ד נר"ו.
א"ל הוי רץ למשנה יותר אדרבא ]הו"ל להזהירם[ )בן יהוידע(
שילמדו היטב וידקדקו היטב ולא שיכשילם במשנה
שם עד מ' שנין איקפדי אהדדי ולא עיילי לגבי
ולפרש"י ניח' ואפשר שזהו הכרח רש"י וצ"ע. הדדי .יש לפרש ע"פ מ"ש חז"ל )ע"ז ה' ע"ב(
)חלב חיטים( דהתלמיד אינו עומד על דעת רבו אלא עד מ' שנין.
שם והגד לעמי פשעם אלו תלמידי חכמים .בזה ונצטרך לומר דעד מ' דקאמר ,קאי אר' חסדא .ועוד
נראה לפרש הכתוב בפרשת שמות )שמות ה ,א( יש ליישב .ובחידושי אגדות כתב דברים של עם
שלח את עמי ויחוגו וגו' ,וכן פרשת וארא כתיב
)שם ז ,טז( שלח את עמי ויעבדוני וגו' כמה זימני. ויישר חיליה) .א"ה ,ובזה נוכל לתרץ קו' האחרונים
ונראה לפרש את עמי הטפל לעמי דהיינו הערב רב, איך יתכן שלא מחל עד אז ,ועפ"ז א"ש ,כיון דאין
ועמי שהם התלמידי חכמים כמ"ש הכא .ואין
להקשות דהכא מפרשינן שהקב"ה שלח לפרעה עומד לא שייך להבין .ד"פ(.
שישלח הערב רב ג"כ ,ורז"ל )תנחומא כי תשא,
כא( אמרו על פסוק )שמות לב ,ז( לך רד כי שיחת )מגן גבורים(
עמך דמרע"ה קיבל הערב רב ,ומשמע דמעצמו
עשה כן ,דנראה דמרע"ה קיבל הערב רב קודם גמר רש"י ד"ה קרע מאניה קרע שאין מתאחה וכו'.
צירופם במצרים ,והקב"ה אמר שלח את עמי דהיינו
הערב רב גם כן אחר גמר צירופם .ונראה לומר עכ"ל .נר' דס"ל דתלמיד על רבו שאינו מובהק
דרצה בזה הקב"ה לשבר מתלעות הכפירים
השואגים על ישראל שיעבדו העבודה זרה )ויקרא חייב לקרוע עליו קרע שאינו מתאחה וכן פסק הטור
רבה ד ,ו( דאחרי רבים להטות )שמות כג ב( .וכבר
כתבו ז"ל דישראל מחדדי טפי כדכתיב )דברים ד, י"ד בסי' רמ"ב ומן התימה על הב"י ז"ל שם שהביא
ו( רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה ,ואלימי מרובא
כמ"ש גבי בית שמאי ובית הלל )יבמות דף יד, לשון רש"י זה ובסוף דבריו תמה על הטור מנ"ל
ע"א( .ועוד דישראל הוו דבר חשוב ולא בטילי
אפילו באלף )ביצה דף ג ,ע"ב( אפילו אחד מהם. דין זה וצ"ע ]א"מ ונ"ל דרש"י ז"ל דכ"כ הוא לדעת
וליכא טענת רובא ,וז"ש שלח את עמי הטפל לעמי
דהיינו הערב רב גם כן ,עמי דהיינו התלמידי שמואל דאית ליה כר' יוסי וכמ"ש התוס' במ"ק ד'
חכמים .וליכא למימר דניזיל בתר רובא שהם
כ"ה ע"ב ודודאי לר' יוסי חייב לקרוע קרע שאין
מתאחה וכמ"ש הב"י שם לדעת ראבי"ה אבל מאי
דק"ל לב"י הוא לדעת הטור דפסק כר' יהודא א"כ
מנ"ל דלרבו שאינו מובהק חייב לקרוע עליו קרע
)מאורות שאין מתאחה עכ"ה[.
נתן(
תוס' ד"ה וזהו ריס אית דרגרסי רוס דז' ומחצה
רוס עולה אלפים וכו' .עכ"ל .ולע"ד אינו כן כי
דוק בחשבון ותמצא ה' חסרים מן המנין.
)שדה הארץ(
דף לג ע"ב
