Page 458 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 458
Pg: 458 - 15-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
קתני שילם ולא נשבע לא הוה מצי למימר רבא הכי הגוים ,דישראל מחדדי טפי ,ועוד דחשיבי כאמור.
מ"מ איכא למשמע האי דינא נמי ממתני' ואע"ג ופרעה השיגם הן רבים עתה עם הארץ וגו' )שמות
דעיקרא אתי לכדרבא .עוד כ' אע"ג דעיקר דינו של ה' ה( כלומר והשתא תו ליכא טענת דחדידי טפי
ש"ח נשבע ונפטר הקדים הך בבא וכו' ע"ש ולא ולא טענה דחשיבי ,א"כ והשבתם אותם מסבלותם
הבנתי תי' ולענ"ד כיון דעיקר החידוש דאשמועינן שלא לעבוד עבודה זרה ,לכו לסבלותיכם שיכריחו
ממתני' הוא בבא דשילם ולא רצה לישבע וכו' אבל
ב' לא אצטריך לאשמועי' אלא לדוקיא כדדייק רבא ואתם לעבוד עבודה זרה כמקדם.
וכדכתב התי"ט ד"ה נשבע וכו' לכך הקדים עיקר )כתית למאור(
החידוש וק"ל. שם שמא תאמר אבד סברם וכו' .יש להקשות
)צרור החיים( דמהי תיתי מהכא שיאבד סברם .ורש"י ז"ל הרגיש
בזה ותירץ ע"ש .ולי הדיוט נראה לפרש ע"פ מאי
שם ד"ה מתקיף אמתני' קא פריך .כתב הריטב"א דאיתא בכתובות )דף קיא ,ע"ב( עמי ארצות אינן
ז"ל שם בש"מ וז"ל ולא נהירא וכו' ופי' הוא ז"ל חיים וא"ל ר' יוחנן לא ניחא ליה למרייהו דתימא
דאצריכותא דלעיל מניה קאי דקאמר מקני ליה הכי וא"ל רבי מצאתי להם תקנה וכו' שיהו
כפילא קשיא ליה דמיבר חמא וכו' עכ"ל וק' דאיך מחזיקים ביד ת"ח .וזהו דקאמר הכא ,השתא
אפשר דרמי בר חמא מקשה לרב אשי ורבינא דאמינא לך שונאיכם אלו עמי הארץ א"כ שמא
מסדרי הש"ס שהם אחרונים ממנו לכך הוצרך תאמר דאבד סברם ח"ו ,לזה אמר דסוף סוף יזכו.
או דלא ס"ל כההיא .וס"ס כולם דברי אלהים חיים
רש"י ז"ל פ' כן וק"ל. דאחר שיקבלו עונש כ"כ יזכו .והקב"ה ירחם
)נוה שלום(
עליהם ועלינו.
תוס' ד"ה כגון פירות כו' והלא מעות אינן קונות )מגן גבורים(
כו' .עכ"ל .ואף דלקמן אמרי' דאפי' באמירה לחוד
קני כפילא ההיא ל"ק להו דאפשר דרב"ח לא ס"ל פרק שלישי
הכי אך אעיקר קו' י"ל ידהא דמעו' אינן קונות לא
שייכא הכא כיון דהבהמה קיימא ברשותה קונה רש"י ד"ה ולא רצה לישבע וכו' שלא פשע בה
כדאמר לקמן דאם היתה עלייתו מושכרת ללוקח ושלא שלח בו יד וכו' .אין להקשות בריש פ"ק
אוקמוה אדין תורה וכ"כ הטור בסי' קצ"ז יע"ש ד"ו איתא ג' שבועות משביעין אותו וכו' .ואמאי לא
וכבר עמד ע"ז הרב ברוך אנג'יל יע"ש ותירוצו בזה קאמר רש"י ז"ל שבועה שאינה ברשותו .וי"ל
דשבועה זו חייב לישבע אע"ג דשילם משום דשמא
אינו מובן לכאורה וצ"ע. נתן עיניו בה וכדלקמן דל"ד ע"ש .וראיתי להר'
)אור יקרות( שושנים לדוד שכת' דממתני' דקתני שילם ולא רצה
לישבע וכו' ולא קתני שילם ולא נשבע מוכח דאע"ג
שם בא"ד דהוי כדקל לפירותיו דאף רבנן מודו דשילם צריך לישבע שבועה שאינה ברשותו דהכי
כו' עכ"ל .וק' לפ"ז למה נקט הש"ס אפי' לר"ע כו' פי' ולא רצה לישבע כל השבועות שלשלתן אלא
הא דקל לפירותיו אף רבנן מודו ואי הך דהכא הוי שילם ונשבע חדא שבועה עכת"ד .ואע"ג דאצטריך
כדקל לפירותיו הול"ל דאף רבנן ס"ל בכה"ג דהוי לומר ולא רצה לישבע וכו' כי היכי דלא תיקשי ליה
דקל לפירותיו דאדם מקנה כו' היינו היכא דעבידו לרבא דדייק מסיפא כדמוכח בש"ס דקמא דק"ח
ע"ב וז"ל לרבא קשיא רישא אמר לך רבא ה"ק
דאתו כו' דוק. שילם ולא רצה לעמוד בשבועתו וכו' ע"ש דאי
)אור יקרות(
