Page 453 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 453
Pg: 453 - 15-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
שישמע לאביו .ונראה דהיא גופא קאמר ]ס"ד[ דאי ומפייס ומחיל תרוייהו כי הדדי וא"כ אמאי פורע
בעי לציית ליה קמ"ל .וק"ל. חובו פטור כיון דאית ליה פסידא וצ"ל דהתוס'
מספק"ל בפי' הגמרא בל"ב אי גם במדעתו יש
)מגן גבורים( לחלק בפסידא או דדוק' בשלא מדעתו הוא דמפליג
לל"ב בפסידא ומתחלה מכח קו' דהכא אמאי נוטל
שם קמ"ל דלא שמע לי' .והנה בירושלמי אמרו שכר מ"ש מבריח ארי כ' דלל"ב ניחא ונאמר דגם
על האי מתני' שא"ל אביו וכו' בכ"מ איתמר מ"ע במדעתו יש לחלק בפסידא ואחר שתי' משום דברי
קודמת למצות ל"ת וכאן אתמר אין מ"ע קודמת היזיקא השתא י"ל דלל"ב דוקא בשלא מדעתו הוא
למצות ל"ת וכו' ע"כ ותמה עליו ה' שדה יאושוע דמפליג בפסידא אבל במדעתו אפי' אית ליה פסידא
ז"ל וז"ל וק"ל שהרי באבידה יש מ"ע דהשב פטור וכיון דמשום דמפייס ומחיל לא ברי היזיקא
תשיבם ול"ת וכו' ואתי עשה ול"ת דאבידה ודחי
עשה דכיבוד וכמ"ש בבבלי וכו' וצ"ע ע"ש ונ"ל ניחא שפיר פורע חובו דפטור.
דאינה קו' דהירושלמי ס"ל כמ"ש בגמרא לעיל דף )משמרות כהונה(
כ"ו המתין לה עד שנתייאשו הבעלים ונטלה אינו
עובר אלא משום לא תוכל להתעלם בלבד הא עשה דף לב ע"א
דהשבה אינו מחוייב ולא ס"ל כמ"ש בגמרא דהכא
ואיצט' לומר כמ"ש הנ"י ז"ל לעיל דף ל' ע"ש גמ' ואמאי האי עשה והאי ל"ת ועשה ואין עשה
דוחה ל"ת ועשה וכו' .ראיתי להרדב"ז בשתו' סי'
ודו"ק. תקכ"ד שהקש' מהא דאמר בכתובות ד' מ' ע"א
)מאורות נתן( היכא אמרינן דאתי עשה וכו' אבל הכא אי אמרה
לא בעינא מי איתי' לעשה כלל ע"ש א"כ ה"נ אפי'
רש"י ד"ה לומר לך וכו' הילכך אי לא כתב ל"ת גרידא לא אתי עשה דכיבוד ודחי ל"ת כיון דאי
פריקה ואתיא מק"ו דטעונה ה"א דיו לבא מן בעי א"ל אביו לא בעינא מי איתי' לעשה כלל ותי'
הדין להיות כנדון מה טעונה בשכר אף פריקה דאפילו כי אמר לא בעינא שייך עשה דמ"מ מצוה
בשכר ע"כ .וכל בעלי התריסין נחבטו בזה הלשון קעביד ע"ש ועיין בא"ז שהביא תי' זה משם הרא"ש
במ"ש דאי לא כתב פריקה ה"א דיו והא אי לא כת' וכן נראה מדברי הרמב"ם בה' ת"ת בפ"ה כמ"ש
פריקה לא הוה ידעינן דטעינה בשכר אלא משום א"א ז"ל מיהו מדברי הרשב"א ז"ל בתשו' סי' י"ח
דכתיב פריקה שמעינן דטעונה בשכר וגם בעיני אין נראה כן שכתב הטע' דאין מברכין על מצות
יפלא כי קשה הוא וראיתי בבית גנזיו של אחי החכם כיבוד או"א משום דאי אמר לא בעי' ליכא מצוה
השלם כמה"ר חיים יהודה אלגאזי ז"ל בחדושי כלל הילכך אי אפשר לברך עליה ע"ש ואי איתא
הריטב"א למציעא שהקשה כן לפירו' רש"י בשם דס"ל דאפ"ה אי אמר לא בעינא מ"מ מצוה קעביד
התוס' ולע"ד להליץ בעד מאור עיני חכמים אור לה אין מברכין עליה א"ו דס"ל דליכא מצוה כלל
עולם רש"י ז"ל נר' שדעת שפתי רש"י ברור מללו ומגמרא דקידושין דף ל"ב ליכא הוכחה נגד
שאין דעתו לומר דאי לא כתב פריקה אלא טעינה הרשב"א ז"ל ועיין בברכי יוסף ז"ל י"ד סי' ר"מ
לא הוה ילפינן פריקה מה"נ לשנקשה עליו מה
שהקשינו אלא כונתו לפרש דברי הגמרא כדרכו ע"ש.
בכל מקום ומקושר עם מ"ש בריש הדבור לומר לך )מאורות נתן(
פריקה בחנם אבל טעינה לא נצטוית אלא בשכר
ואהא קאי הילכך אי לא כתב פריקה פירו' מדכתב שם ס"ד אמינא הואיל והוקש כיבוד אב ואם
פריקה גלי לן קרא דטעינה בשכר הילכך הוצרך לכבודו של מקום וכו' הלכך לציית ליה קמ"ל.
לכתוב פריקה לאשמועינן דפריקה לא אתיא מק"ו וקשה לא יהא אלא הוקש ,שקולים הם ואינו מוכרח
