Page 456 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 456
Pg: 456 - 15-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
שאין עליהם עליו אלא להציל ממונם .אבל במשא אפ"ל דבקדימה ליכא איבה אפי' מקדים של
ושביה אע"פ שיש בידו לעשות לשניהם בשוה ישראל ,דמידע ידע דודאי אחיו ישראל דינא הוא
מקפידין בסדר לפי שיש צער הגוף במשא ובשבי להקדימו ,ולא שייך איבה אלא כשאין שם אלא הוא
במשך זמן המעשה והמאוחר מצטער זמן יותר. ואפי"ה אין הישראל מסייעו בזה איכא איבה
משום הכי נקט בסיפא ואח"כ מניח וכו' ואח"כ וכמ"ש הרב חסדי דוד על התוספתא יעו"ש .וא"כ
פודה וברישא לא תני אח"כ אלא קודמת. דברי הרב ראש משביר נכונים הם.
)עדות ביהוסף( )כנסת יחזקאל(
שם ורבו שלמדו חכמה מביאו לחיי העוה"ב .י"ל תוס' ד"ה מי לא עסקינן דאדהכי והכי בטיל
לא למה נקט ריבותא שמזכהו לחיי העוהז ולחיי משוקיה .וא"ת מ"מ נדרוש ק"ו מטעינה דלית
העוה"ב וכדאמרי' בסנהדרין דק"א ע"א נענה בה חסרון כיס וכו' .ק"ק כיון דלר' יוסי אית ליה
ראב"ע ואמר טוב אתה לישראל יותר מאו"א צער בעלי חיים לאו דאורייתא ואפ"ה אמר דבשכר,
שאו"א בעוה"ז ורבי בעוה"ז ובעוה"ב יע"ש כי דדריש ק"ו מטעינה שאין בה חסרון כיס ,א"כ גם
החכמה תחיה בעליה בעוה"ז ובעהו"ב וע' בילקוט לרבנן נימא הכי .ומי גילה לו דרבנן פליגי ולא
הראובני ד"ח ע"ד והשמעוני ס' יתרו דקמ"א ע"ב אמרי)נן( לה אלא מכח דס"ל דצער בע"ח
דאורייתא .ונראה דהא דאמר לקמן )ל"ג ע"א( לר'
וס' ואתחנן דחש"ה ע"א. יוסי ]דטעינה בשכר כרבנן[ היינו אחר שחזר בו.
)יפה תלמוד( דנראה שהוא גופיה חזר בו ,מדקאמר תדע דצער
בע"ח דאורייתא ומייתי ראיה ממתניתין דרבי יוסי.
גמ' ת"ח שבבבל עומדין זה מפני זה ,וקורעין זה והשתא לא מוקים ההיא ברייתא כר' יוסי ויתרצה
על זה .נראה לפרש בס"ד הטעם דחכמים שבא"י כמ"ש התוס' )בד"ה מה לי( ,אלא אחר האמת שהוא
עושין הידור זל"ז ,ואין עומדין מלא קומתם ,ושל עצמו חזר בו מההיא סברא וסבר דמצינן למימר
בבל עומדין מלא קומתם ,וכן לקרוע זע"ז ,מפני כי ק"ו דחסרון כיס ומייתי ראיה ממקום אחר דצער
ת"ח שבבבל מחמת חריפותם מקשים זל"ז ונלחמים בצער בע"ח דאורייתא ,מוקי לההיא ברייתא כר'
ממש זע"ז ,וכמ"ש בגמרא חובלים אלו ת"ח יוסי .דהכי ניחא טפי וכמ"ש התוספות שם .וק"ל.
שבבבל שמחבלים זל"ז ,בהלכה ,והרואה אותם )מגן גבורים(
נלחמים זע"ז חושב שהם שונאין זא"ז ,אך באמת
את והב בסופה ,ולכן כדי שלא יחשבו העולם שהם דף לג ע"א
שונאין זא"ז ,ומזלזלים זא"ז לכך עושין כבוד גדול
זל"ז בקימה ,לעמוד מלא קומתם כדי להראות שהם מתני' אבידת אביו וכו' של רבו קודמת וכו' היה
אוהבים זא"ז ,ומיקרים זל"ז ,אך בא"י דנוחין זל"ז אביו ורבו נושאין וכו' מניח את של רבו ואח"כ
בהלכה אין צריכין לברר אהבתם ע"י קימה וכיוצא. מניח את של אביו וכו' ואח"כ פודה את אביו
ובני ידידי כה"ר יעקב נר"ו פירש הטעם כי אמרו וכו' ואח"כ פודה את רבו .ע"כ .באביד' אין דין
בגמרא מפני מה ת"ח שבבבל מצויינים ,פירוש קדימה בסדר אלא בדחייה שאים יש חשש אבוד
מלבשים בגדים חשובים ,מפני שאינם בני תורה, ממון מקדים רבו לאביו אפילו נדחה ונאבד של אביו
ופירשו המפרשים ז"ל מפני דאנשי בבל אינן בני אבל אם אין שם חשש אבדון לאבידת רבו אם
תורה ,ואין יודעים יקר החכמה כדי לכבד הת"ח, יקדים של אביו וברור לו שיש לו זמן ומקום
לכך לובשים בגדים חשובים כדי שיכבדום מחמת להחזיר שניהם ואין חשש אבוד במשך זמן החזרה
מלבושם ,ור"י אמר מפני שאינן בני מקומן ,ולכן ודאי דאיזה שירצה מקדים דמאי נ"מ בהקדמה
אין המון מכירים בהם ,כדי לכבדם בכבוד ת"ח,
