Page 459 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 459
Pg: 459 - 15-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
שם .מי אלימא ממתני' .עיין הרא"ש ז"ל .וא"ת דף לד ע"א
הו"ל לתרץ דאיירי שלא בפני ב"ד ,דאז בעי' שילם
בפועל ,אבל אמר ,לא מהני כיון דיוכל לחזור .א"נ גמ' אמר רבא נעשה כאומ' לו לכשתגנוב ותרצה
איירי שעדיין לא נשבע שבועה שאינו ברשותו דאז ותשלמיני הרי פרתי קנויה לך מכעשיו וכו'.
לא מהני אמר ,אלא שילם ממש .והיינו לשון קדם ראיתי לה' שמחת יו"ט ז"ל דף קכ"ח ע"א שהק'
ושילם דהיינו קודם שבועה ,וכן דיוקא דמתני' מכאן על התוס' דגיטין דף מ"ב ע"ב ד"ה מי איכא
דלעיל הו"ל לשנויי כהני גווני ,מיהו אי' דהיינו עבדא וכו' לפי תי' ב' שכתב כיון דאינו שו"פ אלא
דמשני ,מהא ליכא למשמע וכו' .דא"כ איכא למימר מצד הקנס חשיב כמוכרו לקנס ובכלל בעיין דלא
רישא שילם ולא רצה לישבע כשעדיין לא נשבע איפשיטה הוא א"כ הכא לפי ל"ק דא"ל דלא מכר
שום שבועה אפי' שאינה ברשותו ,דאז בעי' שילם הבהמה אלא לכפל איך יחול הקנין ע"ש ואחה"מ
ממש .וסיפא ה"ק נשבע הכל שאינה ברשותו, אינה קו' דהכא חל הקנין על גוף הבהמה וקנה
ושלא פשע ושלא שלח בה יד ולא רצה לשלם ,הא הבהמה עצמה לשוחטה ולעשות בה כל צורכו וכפל
אם היה רוצה לשלם ולא היה נשבע על הכל ,אלא בא ממילא וכמ"ש התוס' הכא בד"ה כגון פירות
שבועה דאינה ברשותו לחוד מקני ליה כפילא, דקל וכו' שלא כדעת הרמב"ם שאביא בסמוך אבל
וניחא מ"ש תוס' ,אמאי לא אמרי' נעשה ,אלא דמ"מ התם גבי עבד לא חל הקנין על העבד דהוא לא שוי
נר' דדחיקא ליה לאוקומי מתני' בתרי גווני. כלום אלא קנה אותו בשביל הקנס וזה בכלל בעיין
וברייתא דהכא נמי ניחא ליה לו' ולתרץ דלא אלימא
ממתני' ,וחד שינוייא לכולהו .מיהו קשה דודאי דלא איפשיט'.
אלימא ממתני' ,דשאני מתני' נקט שילם בדוקא )מאורות נתן(
לאביי ולרבא כמ"ש התוס' אבל הכא אמאי נקט
שילם ,וי"ל דה"ק כיון דמתני' שילם להך דיוקא שם תנן שילם ולא רצה לישבע שילם אין לא
דאביי להיכא דנשבע לשקר תחילה ,אבל לגבי אותו שילם לא אימא סיפא וכו' .קשיא לי דמאי מקשה,
שלא נשבע לא בעי שילם וסגי באמר ,ולא חשש דילמא )פירושו( ]נקט שילם[ במתניתין לאורויי
התנא לטעות שמא נטעה בדבריו ונאמר דגם בזה דאם נשבע ושילם דאין הכפל שלו כסברת אביי ,או
בעי' שילם ,א"כ גם ברייתא לא חששא לזה ונקטה
לישנא דמתני' דברייתא בתר מתני' מכרך כריכא כסברת רבא ,והמתרץ אמאי לא תירץ כן ,והבן.
)לחם אבירים(
וק"ל. שם תנן שילם ולא רצה לישבע ,וכולי .הק' הרב
)חיי משה( פני יהושוע ז"ל לפי מ"ש הרא"ש ז"ל דלא אמ' ר"י
דכשיאמ' הריני משלם קנה כפל היינו דוקא אם
תוס' ד"ה אלא מהא ליכא למשמע מינה .תימה נשבע שבוע' שאינה ברשותו אבל אם לא נשבע
כיון דקשיא ליה רישא לסיפא נימא נעשה שבוע' זו לא קנה כפל עד שישלם ע"ש א"כ מאי
כדאמרינן בפ"ק דקידושין ותקשי לר' יוחנן .קשיא פריך ליה הגמר' ממתני' אימא דמתני' איירי בלא
לי דהא מצי מתרץ ר' יוחנן דמצינן למיעבד נעשה נשבע שבוע' זו דאינה ברשותו והילכך בעי' עד
מסיפא לרישא ,נשבע ולא רצה לשלם וכו' לבעל שישלם ע"ש ונ"ל דאינה קו' דהא ר"י קאי על מתני'
הפקדון ,הא אם רצה לשלם ,נעשה כמי ששילם ולא דאמר הא דקתני שילם וכולי לא שילם ממש קאמ'
רצה לישבע דהכפל שלו) .א"ה ,עיין בעין יהוסף וכו' א"כ מתני' ור"י איירי בדבר שלא שילם ממש
שכתב שאין דרך לעשות נעשה מסיפא לרישא, קאמ' וכו' א"כ מתני' ור"י איירי בדבר א' אלא דגמ'
ועיין בספר יד מלאכי סימן תצא שכתב דאשכחן קא מקש' על ר"י אחר דמתני' קתני שילם מנא לך
נעשה מסיפא לרשיא והוא חידוש גדול ,ע"ש ,ועיין
לומ' דלאו דוקא שילם ודוק.
