Page 464 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 464
Pg: 464 - 15-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
ברשותו שמא עשו קנוניא וכיון שמשביעו שבועה )בית שמ"ש(
זו מגלגל עליו גם שבועה שישבע בטענתו וכן דייק
לשון רש"י ז"ל ד"ה נאנסה וכו' שכתב וז"ל ונשבע תוס' ד"ה תחזור פרה לבעלים וכו' ונראה אם
שנאנסה ואינה ברשותו ע"ש ולא קאמר ישבע המשכיר עצמו היה שם בשעה שמתה ביד שואל
שאינה ברשותו ותו לא אלמא דכיון דישבע שר' יוס' מודה לדברי רבנן וכו' עכ"ל .הקשה
למשכיר שאינה ברשותו מגלגל עליו שישבע בל"א דהא מטעמא דידיה דקאמר כיצד הלה עושה
בטענתו שהוא טוען ונמצ' שיתחייב השואל אשם או סחורה בפרתו של חבירו אין נראה כן והניח בצ"ע
חטאת .ולפי שיטה זו לא קשה כלל כל הני בבי והא ולפי ענ"ד נראה כן לתוספות מדקאמר ר' יוסי
דלא קתני במתני' בהדיא דהשואל ישבע למשכיר לרבנן כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו
שאינה ברשותו שמא עיניו נתן בה י"ל דמתני' ולא קאמר כיצד זה השוכר זוכה בפרתו של זה
איירי דאיכא עדים שמתה כדרכה ושבועה כדי משמע דלא פליג שלא שיש סחורה דהיינו דצריך
להפיס וכו' וכמ"ש הנמק"י ז"ל וכמו שאכתוב לקמן שישבע או שיביא עדים דבלאו הכי לא קני אבל אם
בס"ד על קושיית הר' שושנים לדוד ז"ל וכן נראה המשכיר עצמו היה שם בשעה שמתה ביד שואל
קצת מדברי הריטב"א ז"ל שכתב וז"ל וקשיא לן דהשתא ליכא סחורה דאינו צריך לא לשבועה ולא
והא כפירת ממון גבי נבילה דהא אם מתה כדרכה
הנבילה והעור לבעלים והשתא דנשבעו שנאנסה להבאת עדים נראה שר' יוסי מודה לדברי רבנן.
אין לבעלים כלום נמצא דכופרים ממון והואיל וכן )שדה יצחק(
שניהם באשם מבע"ל ע"ש מה שתי'. דף לו ע"א
)צרור חיים( גמ' פעמים וכו' ,שמתה כדרכה ואמרו נאנסה.
תימה הא איכא כפירת ממון ,ועוד )הביא וליכא
שם איתיביה ר' אבא בר ממל לר' אמי השוכר למימר( כיון דהתובע פרה חייה הוא דתבע ,וזה
וכו' .הקשה הרב תפארת בחורים ז"ל דאמאי לא השיב דנאנסה אף דלפי האמת כפר בנבילה ,מ"מ
משני בשרגיל להפקיד אצלו ע"ש .ול"ק דגם דרגיל זה לא תבע נבילה אלא פרה ,חייב ממש אין כאן
להפקיד אצלו מ"מ לא הי"ל להשאילה בלא רשות כפירת תביעת דליתא וצ"ל דאין הנבלה שוה כלום
כיון דמשתמש בה ודוקא פקדון דאינו משתמש בה
הוא דלא קפיד דהא קי"ל דאין השואל רשאי או שמתה ונפלה לים כמ"ש הרמ"ז ז"ל.
להשאיל וברגיל ליה זה בכלל תירוץ הגמרא שנתנו
לו רשות דברגיל הוי כאילו נתנו לו רשות .ומה )חיי משה(
שהקשה עוד במאי דפריך לקמן הא גדולים וכו'
דנוקמה שדוקא ברגיל להפקיד אצלו א"נ בנתנו לו שם שואל דבין כך ובין כך חיובי מיחייב וכו' .כ'
רשות וכו' לק"מ דא"כ אפילו קטנים נמי פטור המגד"ן נר"ו וז"ל יש להקשות דהשואל אמאי
בכה"ג ועל כרחך דלא מיירי בהכי וא"כ גם דיוקא ישבע ,הא כיון שהשוכר נשבע שמתה הרי הודה
לשואל שאינה ברשותו של שואל וכן קשה בכל הני
דגדולים לא איירי בהכי ופשוט. בבי ע"ש מ"ש משם שיטה מקובצת ז"ל ולי נראה
)פרחי כהונה( לתרץ דהמשכיר חייש שמא עשו קנוניא ביניהם
ואמרו נאנסה והיא אצלם ונתנו עיניהם בה ולכך
שם מתיב רמי בר חמא המפקיד מעות אצל אע"פ שהמשכיר אין דינו אלא עם השוכר שישבע
חבירו כו' עכ"ל ,הקשה בלחם אבירים דאמאי לא לו והשוכר משתעי דינא בהדי שואל לשיטת רבנן
הקשה לו מדיוקא דנעל בפניהם שלא כראוי ,הא מ"מ המשכיר נמי תובע להשואל שישבע לו שאינה
