Page 465 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 465
Pg: 465 - 15-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
ופקדון פס' דאפי' אין להם לשלם הבעל פטור ועיין נעל בפניהם כראוי פטור ,ואמאי לימא ליה אין
בה' מש"ל שרצה לומר דאפי' להרמב"ם ברגיל רצוני שיהא פקדוני ביד אחר ,דהשתא לא שייך
להפקיד אם אין לו מה לשלם השומר חייב ולא דמי תירוצא דהמפקיד על דעת כו' עכ"ל .י"ל דאי נעל
לאשתו ובניו ובזה י"ל קו' התוס' שהקשו בד"ה בפניהם כראוי ,לא גרע )המעות( מהמביא ]המעות[
דייקא נמי דא"כ תיקשי לרב דהשתא ל"ק דנקט בתיבה ונעל בפניה כראוי דפטור ,ה"נ כיון דנעל
בניו לומר דבאחרים אם אין להם מה לשלם חייב בפניהם כראוי ,ואינם יכולים לילך אנה ואנה פטור,
השומר ולא דמי לבניו דנפטר לגמרי מיהו התוס'
שהקשו זה יש להסתפק אי אית להו דאף בניו ועיין בנ"י במשנה זו ודו"ק.
ובנותיו כשאין להם מה לשלם חייב כדעת ר"ת אי )זרע יצחק(
נמי אית להו דלרב דאמר פטור נפטר לגמרי כיון
שנכנס תחתיו ולא דמי לרגיל לדעת ר' יוחנן שם מתיב רמי בר חמא .עיין מה שהקשה הר' זרע
דבשלמא לדעת ר' יוחנן כיון דבאינו רגיל שינה יצחק ז"ל משם ה' לחם אבירים ומפני שנתכונתי
וחייב א"כ ברגיל לא מהני אלא לסתור טענת את לתי' לא הוצרכתי לכותבו קחנו משם .איברא
מהימנת לי מ"מ הוא עדיין בחיובו וחייב ולכך דלכאורא ק' דהא לקמן דף מ"ב איתא אמר שמואל
הקשו לרב והכי מסתבר דבודאי לדעת רב לא נכנס כספים אין להם שמירה אלא בקרקע ופסקה מרן
בסוג זה .ועיין בש"מ שנסתפק בדעת רב איך ז"ל בח"מ סימן רצ"א ע"ש .ואיך נאמר דאם נעל
בפניהם כראוי על המעות שביד בניו הקטנים דלא
שיהיה מדברי התוס' אין ללמוד וק"ל. גרע מהחביא אותם בתיבה ונעל בפניהם כראוי
)חלב חיטים( דפטור .אבל לדברי הסמ"ע ז"ל שם ס"ק כ"ד שכ'
משם ר"ת דדוקא בזמניהם שהיו בתיהם רעועים
דף לו ע"ב בעינן שמירה בקרקע .אבל האידנא א"צ שמירה
בקרקע וכו' ע"ש ניחא ואחרי כתבי ראיתי להתי"ט
גמ' פשע בה ויצאת לאגם פלוגתא דאביי ורבא. ז"ל מ"י ד"ה צררן שנתעורר בקושיא זו ותירץ
מכתב הרי"ף איכא מרבוותא דאמר הלכתא כאביי בשם הנמק"י ז"ל כמ"ש בעניותין .ומדברי רש"י
פסקינן דתחי' וסו"ב חייב ע"ש .והקשה הרב יד ז"ל כאן דפי' דקאי על הקטנים תשובה מוצאת
המלך בפ"א מה' שכירו' ה"ח להנך רבוותא דהא להרי"ב ז"ל בפי' הירושלמי שהביא דברי הנמק"י
רבא גופיה אמר דאפי' למ"ד חייב הכא פטור ז"ל וכ' דבספרינו לא מצינו דרש"י ז"ל מפרש ונעל
דמה"מ מ"ל הכא ומ"ל התם הרי דרבא גופיה אתי דקאי על הקטנים ע"ש הובאו דבריו בהמגד"ן
כמ"ד חייב ותירץ דמדברי רבא נראה דס"ל התם ועיניך רואות שנעלם ממנו פירש"י כאן שכ' כן
דפטור דלדידן דחייב אינו מספיק האי תירוצא כו' בהדיא וכן השיגו המגד"ן ופשוט .ודע דקושית הר'
ע"ש .ולע"ד נר' ראיה גמורה ממקום אחר דרבא לח"א ז"ל לא תוצדק אלא לפירש"י ז"ל דגריס ונעל
ס"ל הכי לפי האמת דחביב פטור דמכח זה הוכרחו בפניהם וקאי על הקטנים שלא יצאו לחוץ ויאבדו
לו' דמה שאמר לא מבעיא למאן דאמר פטור אלא המעות אבל לפי דברי הנמק"י והרי"ף והרא"ש ז"ל
אפי' למ"ד חייב כו' אינו משום דס"ל הכי וכמ"ש דגרסי או נעל כמו שהכריח דבריו שם במשנה לקמן
הרב יה"מ ז"ל והוא ממ"ש בקמא דכ"א ע"ב א"ר דמ"ב ע"ש בתי"ט ד"ה ונעל ליכא קושיא כלל
וביד משמיה דרבא פעמים שאפי' נפלו חייב וכתב
רש"י אפי' למ"ד פטור וכן הוא מוכרח מהש"ס שם ודו"ק.
דפריך אילימא כו' ס"ס הוי תבו"ב ואמאי חייב וחי' )צרור החיים(
במקום צר והוי שפי' למ"ד פטור הכא חייב .הרי
שם אמר רבא כל המפקיד על דעת בניו ובנותיו
הוא מפקיד .הנה הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' שאלה
