Page 443 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 443
Pg: 443 - 14-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
לשיטת ה"ה שכתב לקמן דרבינו פסק כמ"ד סי' דף כח ע"ב
דאורייתא א"כ ברייתא דקתני לעיל אלא דרשהו
אם רמאי הוא או אינו רמאי אתיא כפשט' וכדקאמר גמ' אא"ב אבידתא מכריז הא קמ"ל אע"ג
הגמרא מאי לאו בסי' ואיך מפ' רבינו דלדעת רבינו דאמר גלימא וכו' .הקשה הפנ"י ז"ל דאכתי
דרמאי אפי' בסי' מובהקין ביותר אין מחזירין מרישא שמעינן לה דבכה"ג לא הוי סי' דאל"כ דבר
ומברייתא משמע דבסי' מחזירין ואפשר לומר שאין בו סימן דאמרינן שאין בו סימן לא יחזיר היכי
דה"פ מאי לאו בסי' ר"ל כשיתן לך סי' בדוק אותו משכחת לה הרי יכול לומר סימן מה הוא החפץ
ואם הוא רמאי לא תחזיר לו בשום סי' אלא בעדים שנאבד ממנו יע"ש ולע"ד אפ' דאתא לאשמעינן
ולשאר אינשי בכל סי' דאי סימ' דאורייתא אין דאבידתא מכריז ועוד י"ל ע"פ מ"ש בש"מ משם
חילוק בין סימן מובהק קצת לסי' מובהק גמור ועיין הריטב"א ז"ל דנראין הדברים דלא נחלקו אלא
לעיל שהארכתי בזה וכתבתי שגם רש"י מפ' כן אחר שרבו הרמאין ומטעמא דמפרש ואזיל והיינו
ועיין מה שהק' הלח"מ ומה שתי' דרבינו ס"ל כתי' דאייתי ליה תלמודא הכא אבל מן הדין דכ"ע גלימא
ב' של התוס' דלעיל ולפ"ז א"ש גם מה שהקשינו מכריז וכדאמר רבינא בפ"ק טיבעא מכריז יע"ש
ועוד אפשר לומר דס"ל כתי' קמא של התוס' דהוי ולפ"ז א"ש די"ל דמשניות דלעיל מיירי קודם שרבו
אסמכתא בעלמא ואתיא לשון רבינו שכתב ואמרו הרמאין דגלימא מכריז ולכך אם אין בו סי' לא
חכמים דמשמע שהוא מדרבנן ומ"ש ה"ה ז"ל יחזיר אבל השתא דרבו הרמאין ואבידתא מכריז
הו"א כי אמר את האבידה אע"ג דלא אמר סימניה
ומדאוריית' ילפינן לה היינו דסמכוה אקרא. יחזיר קמ"ל דבעינן שיאמר סימניה אבל ק"ל א"כ
)מאורות נתן( מאי קאמר רבינא לעיל ש"מ כי מכריז גלימא מכריז
וכו' נימא דמתניתין דהתם מיירי קודם שרבו
מתני כל דבר וכו' ודבר שאינו עושה ימכר .עיין הרמאין דלכ"ע גלימא מכריז וי"ל דלפי האמת
בשיטת הרב בצלאל שפי' כגון עגלים וסייחים וכתב דקמ"ל מתניתין דהכא דאף לאחר שרבו הרמאין
שימכר מיד והק' דבש"ס אתמר בברייתא דבזמן דאבידתא מכריז אפ"ה אם אמר את האבידה ולא
מרעה ג' חדשים ובזמן שצריך לפטמן בבית ל' אמר את הסימנים לא יתן לו לפ"ז כל הנהו משניות
ובודאי דבהנך ימים נמי מה שאוכלי' אינו הפסד לפי דלעיל מיירי אף בלאחר שרבו הרמאין ועיין במ"ש
שמשבחים בדמים דע"י אותה אכילה מתגדלים
ושוין יותר אמנם יותר מאלו הימים אין השבח מגיע לעיל בדף כ"ב בתוס' ד"ה אי.
)שלמי תודה(
כדי הוצאתם ודבריו לכאורה קשים וי"ל ודוק.
)ברכות המים – ליקוטים( שם דלא אמר סי' מובהקין דידה .עיין בתוס'
לעיל שפירשו דר"ל דלא אמר סי' אמצעים אלא סי'
גמ' לא קשיא הא ברברבי הא בזוטרי .ופרש"י גרועים דהיינו חוורי וסומקי וכ"פ הרא"ש ז"ל הכא
דברייתא דג' ימים איירי ברברבי כו' ועיין בספקיו וכ"כ הרשב"א ז"ל בא"ז ע"ש לפ"ז סיפא
בהרמב"ם שפירש הפך מפרש"י עיין שם לפירושו דמתני' דקתני והרמאי אע"פ שאמר סי' לא יתן לו
אתי שפיר דהני תרי אוקמתי דעגלים ואווזים אולי היינו סי' אמצעים דאיירי בהו אבל אם נתן סי'
בסגנון אחד על פי סדר הברייתות שהביא מה שאין מובהק ביותר מהני וכ"כ הרא"ש ז"ל להדיא אבל
כן לפרש"י דהוי חדא הכי וחדא הכי וק"ל. הרמב"ם ז"ל פי"ג מה' גזילה כתב והרמאי עד
שיביא עדים שהיא שלו וכת' הראב"ד ז"ל דוקא
)אור יקרות( עדים אבל סי' מובהק ביותר לא מהני וכתב ה"ה
רש"י ד"ה ראה היאך תשיבנו לו שלא תאכילנו ז"ל שהיא דרשה גמורה מן התורה ע"ש וק"ל
חצי דמיו .עיין במ"ש מהרש"א ז"ל שדבריו
מגומגמים אצלי ואפשר לפרש דבריו כך דלכאורה
