Page 472 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 472
Pg: 472 - 15-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
שם מלמד שנשותיהם מבקשים לינשא ואין לומר דאיירי הא ברייתא ברטושין דאין שם שמיעה
מניחין אותם .דקדק הרב עיון יעקב ז"ל ,והלא אין כלל של מיתה ואפי' בקול .ואנן בעו דומיא דוהרגתי
צער למת כשלא תנשא אלמנתו ואדרבה זה כבוד אותם בחרב ועוד דהא בברייתא אי' ונשותיהם
של המת ע"ש .ונראה בס"ד הכונה דהאנשים שמתו מבקשות לינשא וכו' וא"א לבקש זה אא"כ שמעו
בחרב שנקברו תכף ולא נמצא עדים שיעדו על בקול דמת דאל"כ לא מוקי אדעתייהו לינשא כלל.
צורתם אחר שנהרגו ויהיו מוכרחים לפתוח קברים וליכא לאוקמה אלא בנטושים דשמעו שמת ע"י קול
כדי לראות צורתם ,וסימנים שיש בהם ופתיחת והא דקרי בבריית' לנטושים דלא שמעו שמת היינו
הקבר קשה למת ,ולז"א שנשותיהם מבקשים לא שמעו בע"א אלא בקול וכמו שהוכחתי כן לעיל
לינשא ואין מניחים אותם ,ואז יהיו מוכרחים בתוס' ד"ה בששמעו בו שמת וכו' עי"ש .וכיון דאין
הנשים לפתוח קברות בעליהם ,שיראו העדים לאוקמה אלא בנטושין דהוי בה מיתה בקול והוי
צורתם ,וסימנים שלהם .אי נמי כיון דאין מניחים דומיא דוהרגתי וכו' לכך פריך מינה שפיר לשמואל
אותם להנשא מוכרח שלא יש עדות על בעליהם
להתיר הנשים על ידה ,ואז ישארו בעיגון כל וק"ל.
ימיהם ,וברוב הימים מחמת צער העיגון יקללו )צרור החיים(
הנשים את בעליהם ,וזו קשה למת שתקללו אשתו
שם מלמד שנשותיהם מבקשים להנשא ואין
אחר מותו בימים ובלילות. מניחין אותן .כ' הרב עיון יעקב וז"ל אעפ"י שאין
)בן יהוידע( זה צער למת כשלא ינשאו אלמנתו ואדרבה זהו
כבודו של מת מ"מ וכו' יע"ש ולפי הזוה"ק ס'
תוס' ד"ה היורד לנכסי שבוי אין מוציאין אותו משפטים דק"ב ע"א ודק"ג ע"ב הוא דירע לו הרבה
מידו .ה"ה דאפילו מורידין אותו לכתחילה דהא אם אשתו נשאת לאחר והקללה ממזמור ק"ט
נטושין מורידין לרשב"ג דאמר הנטושין פקודתו יקח אחר יורה דצער הוא לו ועיין להרב
כשבויים וכו' .לכאורה יש לראות דאיך מוכיחים פת"ע שם ועמ"ש הרב עצמו בס' חיים שאל ח"ב
דלרשב"ג מורידים לכתחילה מדקאמר הנטושים סי' י"ט ועמ"ש בסה"ק חיים ושלום ח"ב סי' י"ג
כשבויים ,דילמא הנטושים כשבויים בדיעבד בארוכה בעזר אלהים חיים אלא דהאמת הוא דאם
קאמר ,ונראה דכונת התוספות לומר ,דודאי לפי לא תנשא והיא עניה סוערה או רבים מכאוביה או
הגמרא דקאמר דמורידין תנאי היא ,ס"ל דהיורד נעשית זונה והיא תתבזה בפני אחרים זה עונש גדול
לנכסי שבוי דקתני בברייתא ה"ה דאפילו מורידין, שאומרים זוהי אשת פ' ע"ד זוהי שנסקל פ' על ידה
מדמייתי כתנאי מדקאמר רשב"ג נטושים כשבויים, וכשנשאת תקרא ע"ש אחר והסיר מעליו שמו
ואם כן אמאי נקט היורד דמשמע בדיעבד ,ומתרצין לגנאי ועיין בס' עדות ביהוסף סאמון דכתב לפי
אגב דתנא סיפא וכו' אבל יש לראות דמנ"ל לגמרא דרכו סברא זו דכתיבנא בעניותי ישמח חיים דזכיתי
גופא הא ,דילמא בדיעבד קאמר ,וי"ל דהכרח לדעת עליון ובקללת ירמיה סי' ח' כתיב לכן אתן
הגמרא דשבויים שמעו בהן שמת ,א"כ ליכא את נשיהם לאחרים ושדותיהם ליורשים וההיא
למיחש להפסד ,ובודאי דמורידין לכתחילה קללה קלה לגבי זו דקמן) .א"ה ,עוד נ"ל ליישב
כדמסקינן לעיל בגמרא גופא בששמעו בו שמת כ"ע שהקללה אינה לבעלים אלא לעם ישראל שזו תהיה
לא פליגי דמורידין ,אבל ק"ק לזה ,דזה ההכרח העזובה בעם ישראל ,ודוק .וע"ע בספר עדות
עצמו הו"ל לתוס' להביא ,וצ"ע. ביהוסף ובבן יהוידע .ודו"ק(.
)לחם אבירים( )עיני כל חי(
