Page 473 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 473
Pg: 473 - 15-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
גמ' וכולן לאתוייי מאי לאתויי וכו' .יש לדקדק דף לט ע"א
לפי דעת הר"מ במז"ל דאפי' יוצא לדעת כששמעו
בו שמת מורידין כאריס א"כ אמאי לא אמר וכולן גמ' ומאי שנא מהא דתנן המוציא הוצאות על
נכסי אשתו וכו' ע"כ .לדעת רש"י שמפרש דואלו
לאתויי יוצא לדעת כששמעו בו שמת וצ"ע. הכא שיימי' ליה כאריס היינו מעיקרא ואין לו
)חלב חיטים( לאכול כל הפירות מדינא .קשה מאי פריך מהא
דתנן המוצי' וכו' ולימא אנה"נ דכשבאו הבעלי'
רש"י ד"ה ולא קרוב מחמת קרוב וכו' כגון קטן אמרינן מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל והכא
שיש לו אח מאב וכו' דאתי לאחזוקי בו לצורך בעיקר הדין מיירי כשלא באו הבעלים .ואפ'
אחיו וכו' .עכ"ל .הקש' עליו הרא"ש ז"ל והובאו דקושטא דמלתא קאמר דלא דמיא אלא להך דאשתו
דבריו בש"מ וז"ל פ"ה וכו' וכתב ר"מ ואיני יודע קטנה ולדעת התוס' א"ש שהרי קודם ביאת הבעלים
כלל ליישבו דאח מאם אינו יורש וכו' עכ"ל דין שניהם לאכול כל הפירות ולא מנזכר דין שומת
לכאורה דבריו אינם מובנים דהא לצורך אחיו
קאמר ונ"ל דכוונתו כך היא דקא מקשה לרש"י ז"ל אריס אלא כשבאו הבעלים.
דכיון דהוא לא יש לו ירושה א"כ מאי אית ליה )עדות ביהוסף(
לומר שהם כל אחיו מאמו זה מה שנ"ל כונתו אבל
היא ל"ק משום דשייך דעבד תרמה ופליג עם אחיו ולענין פסקא דשמעתא .הנה הרמב"ם ז"ל כת'
היורד לנכסי נטושי' וכולי לנחלה וכולי והקשה
ודו"ק. הראב"ד מה צורך וכו' ועיין בדברי ה"ה ז"ל ולפי
)מגדנות נתן( הבנת הראב"ד יקשה עליו מדידי' אדידי' דהוא כת'
לקמן ביוצא לדעת ושמעו בו שמת שמורידין קרוב
תוס' ד"ה וכולן וכו' מניחין אותו לקדם וכו'. ליהות כאריס וא"כ איך כת' דביוצא שלא לדעת אין
עכ"ל .מ"ש מהרש"ל ומהרמ"ש דמאי דפריך מורידין אפי' שמעו בו שמת ולפי שיטת ה"ה ניחא.
השתא זריז כו' היינו קודם דידע דטעמא משום גם ק"ל לפי שיטת ה"ה ע"כ דראיית הש"ס היא
סמכא דעתיה כמ"ש הרא"ש ע"ש לא נהירא מכח הדרגות א"כ היינו תירוצו שתי' עוד ומיעקרא
דהתוס' מפרשי' דמאי דקאמר דאלו התם זריז איך ס"ד לפ' כן שנראה שלא עלה על דעתו
ונשכר וכו' הוא דאינו נוטל כאריס ואכתי קאי על ההדרגות .גם ק"ל עוד דמה הדרגות שייך הרי בלא
סברת המק' ולא ידע טעמא דסמכא דעתיה כדפריך שמעו בו שמת שלכתחילה מורידי' להיות כאריס
בתר הכי ומ"ש וכו' ע"כ נראה דמפרש"י קושית וביורד לנחלה מוציאין כמו שנראה מדברי רבינו
הגמ' מאי דאשכח מבעיא היינו ר"ל דא"צ ליטול שכת' שמעו בי שמת) .חסר איזה שיטות( ותי'
הלח"מ לא יתיישב בכאן .ולולי דמסתפינא אמינא
כאריס וכ"כ בש"מ ע"ש. דלעולם לא שמעו בו שמת אין מוציאין מידו ודנקט
)משמרות כהונה( שמעו בו שמת לרבות' ביוצא לדעת שמוציאין אפי'
שמעו בו שמת כשירד לנחלה ובזה יתיישב דברי
דף לט ע"ב הגמ' דקאמר אלימא רבנן הא אמרי' מוציאין
וממילא להיות כאריס אין מורידין לכתחלה אלא
רש"י ד"ה אתא וכו' שהלך אביו לבי חוזאי לרשב"ג דאית ליה אין מוציאין וא"כ בתחלה להיות
ונשא שם אשה וכו' עכ"ל .ק"ק מי הכריחו לפרש כאריס מורידין ולפי זה הא דקאמר לירד ולמכור
כן שנשא שם אשה הו"ל לפרש כפשוטו שאביו של
מרי הלך עם אשתו לעיר אחרת וילדה אשתו את תנן לדעת הרשב"ג היינו אלכתחלה.
)חלב חיטים(
