Page 473 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 473

‫‪Pg: 473 - 15-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא מציעא‬

‫גמ' וכולן לאתוייי מאי לאתויי וכו'‪ .‬יש לדקדק‬                      ‫דף לט ע"א‬
‫לפי דעת הר"מ במז"ל דאפי' יוצא לדעת כששמעו‬
‫בו שמת מורידין כאריס א"כ אמאי לא אמר וכולן‬      ‫גמ' ומאי שנא מהא דתנן המוציא הוצאות על‬
                                                ‫נכסי אשתו וכו' ע"כ‪ .‬לדעת רש"י שמפרש דואלו‬
      ‫לאתויי יוצא לדעת כששמעו בו שמת וצ"ע‪.‬‬      ‫הכא שיימי' ליה כאריס היינו מעיקרא ואין לו‬
‫)חלב חיטים(‬                                     ‫לאכול כל הפירות מדינא‪ .‬קשה מאי פריך מהא‬
                                                ‫דתנן המוצי' וכו' ולימא אנה"נ דכשבאו הבעלי'‬
‫רש"י ד"ה ולא קרוב מחמת קרוב וכו' כגון קטן‬       ‫אמרינן מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל והכא‬
‫שיש לו אח מאב וכו' דאתי לאחזוקי בו לצורך‬        ‫בעיקר הדין מיירי כשלא באו הבעלים‪ .‬ואפ'‬
‫אחיו וכו'‪ .‬עכ"ל‪ .‬הקש' עליו הרא"ש ז"ל והובאו‬     ‫דקושטא דמלתא קאמר דלא דמיא אלא להך דאשתו‬
‫דבריו בש"מ וז"ל פ"ה וכו' וכתב ר"מ ואיני יודע‬    ‫קטנה ולדעת התוס' א"ש שהרי קודם ביאת הבעלים‬
‫כלל ליישבו דאח מאם אינו יורש וכו' עכ"ל‬          ‫דין שניהם לאכול כל הפירות ולא מנזכר דין שומת‬
‫לכאורה דבריו אינם מובנים דהא לצורך אחיו‬
‫קאמר ונ"ל דכוונתו כך היא דקא מקשה לרש"י ז"ל‬                         ‫אריס אלא כשבאו הבעלים‪.‬‬
‫דכיון דהוא לא יש לו ירושה א"כ מאי אית ליה‬       ‫)עדות ביהוסף(‬
‫לומר שהם כל אחיו מאמו זה מה שנ"ל כונתו אבל‬
‫היא ל"ק משום דשייך דעבד תרמה ופליג עם אחיו‬      ‫ולענין פסקא דשמעתא‪ .‬הנה הרמב"ם ז"ל כת'‬
                                                ‫היורד לנכסי נטושי' וכולי לנחלה וכולי והקשה‬
                                        ‫ודו"ק‪.‬‬  ‫הראב"ד מה צורך וכו' ועיין בדברי ה"ה ז"ל ולפי‬
‫)מגדנות נתן(‬                                    ‫הבנת הראב"ד יקשה עליו מדידי' אדידי' דהוא כת'‬
                                                ‫לקמן ביוצא לדעת ושמעו בו שמת שמורידין קרוב‬
‫תוס' ד"ה וכולן וכו' מניחין אותו לקדם וכו'‪.‬‬      ‫ליהות כאריס וא"כ איך כת' דביוצא שלא לדעת אין‬
‫עכ"ל‪ .‬מ"ש מהרש"ל ומהרמ"ש דמאי דפריך‬             ‫מורידין אפי' שמעו בו שמת ולפי שיטת ה"ה ניחא‪.‬‬
‫השתא זריז כו' היינו קודם דידע דטעמא משום‬        ‫גם ק"ל לפי שיטת ה"ה ע"כ דראיית הש"ס היא‬
‫סמכא דעתיה כמ"ש הרא"ש ע"ש לא נהירא‬              ‫מכח הדרגות א"כ היינו תירוצו שתי' עוד ומיעקרא‬
‫דהתוס' מפרשי' דמאי דקאמר דאלו התם זריז‬          ‫איך ס"ד לפ' כן שנראה שלא עלה על דעתו‬
‫ונשכר וכו' הוא דאינו נוטל כאריס ואכתי קאי על‬    ‫ההדרגות‪ .‬גם ק"ל עוד דמה הדרגות שייך הרי בלא‬
‫סברת המק' ולא ידע טעמא דסמכא דעתיה כדפריך‬       ‫שמעו בו שמת שלכתחילה מורידי' להיות כאריס‬
‫בתר הכי ומ"ש וכו' ע"כ נראה דמפרש"י קושית‬        ‫וביורד לנחלה מוציאין כמו שנראה מדברי רבינו‬
‫הגמ' מאי דאשכח מבעיא היינו ר"ל דא"צ ליטול‬       ‫שכת' שמעו בי שמת‪) .‬חסר איזה שיטות( ותי'‬
                                                ‫הלח"מ לא יתיישב בכאן‪ .‬ולולי דמסתפינא אמינא‬
                       ‫כאריס וכ"כ בש"מ ע"ש‪.‬‬     ‫דלעולם לא שמעו בו שמת אין מוציאין מידו ודנקט‬
‫)משמרות כהונה(‬                                  ‫שמעו בו שמת לרבות' ביוצא לדעת שמוציאין אפי'‬
                                                ‫שמעו בו שמת כשירד לנחלה ובזה יתיישב דברי‬
                 ‫דף לט ע"ב‬                      ‫הגמ' דקאמר אלימא רבנן הא אמרי' מוציאין‬
                                                ‫וממילא להיות כאריס אין מורידין לכתחלה אלא‬
‫רש"י ד"ה אתא וכו' שהלך אביו לבי חוזאי‬           ‫לרשב"ג דאית ליה אין מוציאין וא"כ בתחלה להיות‬
‫ונשא שם אשה וכו' עכ"ל‪ .‬ק"ק מי הכריחו לפרש‬       ‫כאריס מורידין ולפי זה הא דקאמר לירד ולמכור‬
‫כן שנשא שם אשה הו"ל לפרש כפשוטו שאביו של‬
‫מרי הלך עם אשתו לעיר אחרת וילדה אשתו את‬                      ‫תנן לדעת הרשב"ג היינו אלכתחלה‪.‬‬
                                                ‫)חלב חיטים(‬
   468   469   470   471   472   473   474   475   476   477   478