Page 475 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 475

‫‪Pg: 475 - 15-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא מציעא‬

‫שמרים דכל הד' הם שמרים ומשמע להש"ס שהד'‬        ‫סתם בין אם יצא בח"ז בין אם יצא בלא ח"ז דקשה‬
‫שהן שמרים היה דרכם לבד ולפ"ז הקשה כו'‪.‬‬         ‫דהתוס' לא כתבו דנאמן לומר אני אחיך היכא שאינו‬
‫ומשני הריוח לא היה שמרים לחוד שהן ד' אלא תרי‬   ‫מכחישו אלא שאומר איני יודע היינו דוקא היכא‬
‫רווחי היה להם גולפי ושמרים דהיינו הד'‪ ,‬זה נ"ל‬  ‫דיצא בח"ז אבל אם לא יצא בח"ז אפילו שאינו‬
                                               ‫מכחישו אלא שאומר איני יודע אין אידך נאמן לומר‬
                               ‫לדחוק לפרש"י‪.‬‬   ‫אחיך אני וא"כ בכאן שפסק הלכה הו"ל לפרושי‬
‫)ידיו של משה(‬                                  ‫דזה דנאמן לומר אחיך אני אם אינו מכחישו היינו‬
                                               ‫דיצא בחתימת זקן אבל אם לא יצא בחתימת זקן אין‬
‫רש"י ד"ה וכן אמר רבה כו' ל"ג שאין זה לשון‬
‫גמרא להביא דברי האמוראים סיוע למשנה כו'‪,‬‬            ‫נאמן לומר אחיך אעפ"י שאינו מכחישו וכו'‪.‬‬
‫ואי גרס ליה וכן אמר רב גרשינן‪ .‬ועיין בתוס'‪,‬‬    ‫)שדה הארץ(‬
‫ותימא דרש"י גופיה לעיל בב"ק דל"ג ע"ב כ' ז"ל‬
‫ד"ה הכי‪ .‬גרסינן הא נמי רבה אמרה דאמר רבה‬       ‫שם ד"ה זיל את וכו' וא"ת וכי כל אדם אלם‬
‫רבה אדם חשוב היה ומאדם חשוב כגון רב או רבה‬     ‫וכו'‪ .‬איכא למידק ומאי קושיא נימא שאני הכא כיון‬
‫פרכינן כאילו הני במשנה או בברייתא ע"כ וכ"ה‬     ‫שהוא יודע שודאי יש לו אח אלא שאינו מכירו כיון‬
‫הר"ב בש"מ לכתובות ד"ב בד"ה ותנשא כמ"ש הר'‬      ‫שיצא בחתימת זקן ושו"ר שהרגיש בזה הרב המגן‬
‫אהל ישרים מע' א' אות מ' יע"ש א"כ ה"ה דמביאין‬
‫מדבריהם סיוע למשנה ורב ורבה כאהדדי נינהו‬              ‫]גבורים[ ודבריו לא נתבררו אצלי יעו"ש‪.‬‬
‫דמ'ר ניהו רב'ה כרב חשיב וה'ן נסת'ר מחמת'ו‬      ‫)קול מבש"ר(‬

                                        ‫וצ"ע‪.‬‬                    ‫דף מ ע"א‬
‫)יפה תלמוד(‬
                                               ‫גמ' השתא דידיה וכו'‪ .‬הקושי מפורסם דסברא זו‬
‫שם ד"ה מי ידע שיש לו אחים‪ .‬עכ"ל‪ .‬ק' דלעי'‬      ‫הפוכה דלעיל בהפוך הדף אמרי' דטעמא דשיימינן‬
‫כתב רש"י כי יצא מאצלך יצא בלא חתימת זקן‬        ‫כאריס משום דילמא מפסיד וא"כ בכאן שהיה עובד‬
‫אלמא שהיה יודע שיש לו אחים ולכן הוצרך רב‬       ‫לדעת עצמו כפירש"י ודאי דלא יטול כאריס דכיון‬
‫חסדא לו' שפיר קא' לך דכתי' ויכר יוסף וע"ק‬      ‫דהוא עובד לדעת עצמו לא מפסיד להו ודמי לאשה‬
‫דרש"י כתב בדיבור הסמוך לזה ידע אלו שיטלו‬       ‫גדולה ושו"ר שמהר"ם שיף הביא זה משם הר"ן‬
‫חלקם ולמה לא פי' ידעו שיש להם אחים כמ"ש‬
‫אח"כ לכן נר' להגיה מי ידע שיטלו אחים והמדפיס‬                 ‫ואינו מצוי כעת יעו"ש כי תדרשנו‪.‬‬
‫במקום שיטלו כתב שיש לו וכוונת רש"י כמ"ש‬        ‫)קול מבש"ר(‬

                                 ‫הרא"ש ע"ש‪.‬‬    ‫מתני' יוציא לו שתות ליין‪ .‬כתב רש"י הקנקנים‬
‫)ראש משבי"ר(‬                                   ‫בולעים שתות‪ ,‬משמע בכל הקנקנים יוציא לו שתות‬
                                               ‫בלא שמרים‪ .‬ומקשים מדקאמר לקמן הש"ס דל‬
‫שם בא"ד‪ .‬מקשים הא רש"י לעיל ד"ה אתא ליה‬        ‫תמניא שתותי פשו לי' ד' כו' איכא גולפי ושמרים‬
‫כתב שהלך אביו לבי חוזאי וכו' וחזר מרי לכאן‬     ‫ולפי שיטת רש"י דשתות יובלע בקנקן א"כ כשאמר‬
‫וירד לנכסי אביו וכו' ע"ש משמע שידע שיש לו אח‬   ‫הגמרא דל תמניא שתותי הוא מבליע בלא שמרים‬
‫ועוד מקשים דלעיל קאמר ר"ח שפיר קאמר לך‬         ‫פשו להו ד' היינו בשמרים ג"כ וא"כ מאי קאמר‬
‫שיצא בלא חתימת זקן וכו' משמע שידע ליה כשהיה‬    ‫איכא גולפי ושמרים דמשמע דלבד ד' איכא גולפי‬
‫קטן ונר' דמדר"ח ליכא ראיה דר"ח קאי על אחוה‬     ‫ושמרים הלא השמרים בכלל ד'‪ ,‬בשלמא לשאר‬
‫דמרי בר איסק שלא הכירו דיצא כשהוא בלא‬          ‫מפרשים דס"ל דבכלל השתות המשמרים ניחא‬
                                               ‫שפיר‪ .‬ועיין במקובצת‪ .‬ונ"ל דפשו להו ד' היינו‬
   470   471   472   473   474   475   476   477   478   479   480