Page 477 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 477
Pg: 477 - 15-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
בס' שלשלת הקבלה בסדר אמוראים דרב ששת סגי ולימא מות' לערב ]אלא משום דאית[ להו מחילה
נהור הוה ומתלמידי רב ושמואל הוה יע"ש. דאביי לא ]ס"ל דטעמייהו משום דאית[ להו מחילה
אלא ]משום דרובא וחזקה[ ויתיישב לדעת ]והשא'
)עדות ביהוסף( חס' ולא נשא' כי אם ראשי שיטין ולא יכולתי ללקט
שם ד"ה הא לא משכה וכו' ומטלטלין אינן קנין ממנו כלום[.
אלא במשיכה לא במקח ולא לענין גזל ולא לענין )חלב חיטים(
שליחות יד כדתנן וכו' .ע"כ .לקמן בפ' הזהב דף
מ"ה ע"ב נחלקו ר"י ור"ל דלר"י דבר תורה מעות שם ר' יהודה לטעמיה דלית ליה מחילה דתנן
קונות אבל משיכה אית ליה דלא קניא כדאיתא וכו' .ק"ל דמאי ראיה מייתי ממתני' דשאני התם
בפ"ב דבכורות דף י"ג ע"ב .ולר"ל משיכה הדמים מודיעים ולכן לית ליה מחילה משא"כ כאן
מפורשת מן התורה אבל מעות אינן קונות ודברי דליכא דמים מודיעים איכא למימר דאית ליה
רש"י כאן לא יבואו אלא לדעת ר"ל דמן התורה מחילה וכיון שלא עירב לו לוג ומחצה שמרים
קנין המטלטלין בכל ענין ובכל דבר הוא במשיכה אחולי אחלה ליה ואפשר דכיון דאוקמה הש"ס
והיא דעת רב שם בפ' הזהב דף מ"ח כדדייק רבא בב"ה דניחא ליה כצליל .א"כ הרי אית לן דבר
התם דוקא מסרה לבלן יעו"ש דלדעת ר"י דין קניית דמוכח דלא עבד ליה מחי' משום דלימא ליה מוכר
מקח מן התורה במעות ,אלא שתיקנו חכמים לא תסבור כיון דלא ערבת לך מחלתי לך אלא
משיכה ולא שייך שיתקנו משיכה בגזל ובשליחות טעמא דלא ערכתי לך משום דניחא לך בצלול וכיון
יד דהא במקח נמי במילתא דלא שכיחא לא תקינו שכן שפיר אית לן דבר דמוכח דלאו שאחולי אחליה
משיכה .ולדעת ר"י שליחות יד דקרא שפיר מצי ליה ולכך אתי שפיר במתני' ועיין להמריב"ן
למימר בלא משיכה היא דהא משיכה אינה מעלה
ואינה מורדת מן התורה .ולדידיה לא תיקשי הא לא שהרגיש בזה ותי' בענין אחר עי"ש שהאריך.
משכה מדין קניית מטלטלין .מיהו ממתני' דלקמן )צרור החיים(
דהטה את החבית .מוכח דבשליחו' יד בעינן משיכה
מן התורה דאע"ג דמשיכה לא מהניא לר"י לענין רש"י ד"ה אם משהניחה וכו' .ובגמרא פריך מאי
קנייה היינו דהוה לה כחצי שיעור ולא שהיא כמו שנא לא יחדו מיחדו .איכא למידק דבגמרא לא פריך
שאינה שהרי כגוי קונה כדאיתא בבכורות .ולפיכך מאי שנא אלא אר' ישמעאל ,אבל במתני' גופא לא
לענין שליחות בעינן משיכה לענין קנין המחייב
לשולח יד בפקדון דחשבינן לשולח יד לענין קנייה קשיא ,וק"ל.
כגוי דמהניא ביה משיכה ובלא משיכה לא סגי ליה. )לחם אבירים(
והתוס' ז"ל בד"ה הא לא משכא וכו' כיונו לפרש
חוץ מדברי רש"י ולדעתם אין הקושיא כל עיקר דף מא ע"א
מדין קנייה דעלמא וקנייה דשליחות כפירש"י אלא
משליחות יד דוקא דקתני מתני' בה דבעינן משיכה. רש"י ד"ה ורב נתן תרגמה וכו' ורב ששת לא
ולפי דבריהם סגנון הקושיא הוא בין לדעת רב בין שביק דליסיימו לתירוצייהו וכו' ע"כ .מדברי
הליכות עולם בסדר האמוראים משמע דרב ששת
לדעת ר"י ודוק) .עדות ביהוסף( לא ראה רב שהרי רבי יוחנן היה בדורו של רב ודור
שם ד"ה והא לא חסרה וכו' .ואי ק' וכו' אלא אחד בינו ובין רב ששת .וחשבתי לומר דמ"ש רש"י
משום שואל שלא מדעת וכו' עיין בס' המאו' מה לא שביק לא קאי ארבי יעקב ורבי נתן דתרגמוה
שתי' לזה ויש לדקדק בדבריו דאדמקשה מדלקמן קמיה דרב אלא אהנך דהוו אמרי שמעתייהו בבית
ליקשי מהכא דקאמ' לעיל מ"ד לשלוח בה יד קסב' המדרש ומשום הכי לא כתב רש"י לא שביק להו
אלא לא שביק דליסיימו .מיהו בדברי הראב"ד ז"ל
