Page 474 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 474
Pg: 474 - 15-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
התוס' היא מכח רבא דאודי לסברת אביי הכא זה .וכן הקשה מורי מהרד"ך הי"ו ]זצ"ל[ וצ"ע.
ולאביי ל"ק דאפשר דתנאי היא אך קשה דלרבא ]א"ה יותר ק' שמא היה לו אח ושלחו אביו בקטנותו
מאי קו' הא איכא למימר דילמא שכיבא סבתא ר"ל למדינת הים ולאחר מות אביו בא לחלוק עם אחיו
שמא תמות וכבר ירד לנכסי קטן ומפסיד להו והרי בנכסים .ולפי פירושו ל"ק משה"ק התוס' בד"ה זיל
רבא אמר שמא ימות תנאי היא וצ"ע ועיין בס' עין וכי כל אדם עשיר אלם יצטרך להביא עדים שאין
יהוסף שדבריו הם בכאן הפך הש"ס דגיטין יע"ש. התובעו אחיו ע"ש די"ל דהכא שאני דכיון דבאמת
)חלב חיטים( ידוע שיש לו אחר רק הוא טוען מי יאמר שאתה
אחי ואחיו אינו יכול להביא עדים שהוא אחיו מפני
שם ד"ה מוקמינן וכו' .וזה טוב מלתתם לאחתה שהוא נברא אלמא א"כ צריך אחיו שיביא עדים
וכו' .עכ"ל .חסרון יש בדבריהם והא דנקטו טוב שאינו אחיו .שו"ר למהר"ם שי"ף ז"ל שהקשה על
וכו' הוא קאי ארבא דאמר מתו וכו' והוי כאילו רש"י ז"ל אמאי לא פירש הכי ע"ש מה שתירץ.
אמרי והשתא ניחא ושוב ראיתי למהר"ם מלובלין
ז"ל ומוהרי"ל ]ומורינו הרב יצחק לומברוזו[ ז"ל הנ"ך ס"ט[.
שפי' כן וששתי בעל כל הון ע"ש עוד נ"ל לפ' )פרחי כהונה(
דבריה' והוא דקביעות הלשון כולו כרבא והכי
פירושו דבשלמ' לאביי דס"ל דמוקמי' אפט' לינוקא שם ד"ה דלאו אחוך וכו' או בקש עדים אחרים
דוקא ניחא דלא תיקשי ליה והא אין מורידים קטן וכו' .עכ"ל .ה' פר"ח בס' מים חיים בחי' כתובות
וכו' אפי' ע"י אפט' כיון דאין להוכיח מהא דאמרינן הק' ע"ז דא"כ מאי קאמ' תרתי לא עבדי הא ליכא
דאי ודאי לא שכיבא וכו' דשאני התם דאפט' אלא חדא ותי' דמ"ש תרתי היינו וכו' ועוד שיאמרו
לדיקנני לא מוקמינן אבל לרבא דאמר מגו אין אנו יודעין ע"ש וק' דאין אנו יודעין נמי שקר
דמוקמינן ג' א"כ ע"כ לומר דרבא פליג אשמואל הוא וכמ"ש רש"י והתוס' כאן ואפשר לומר דתרתי
וס"ל דאפט' לדיקנני מוקמינן ואם כן תיקשי ליה היינו חדא שישתקו או יאמרו אין אנו יודעין אם
והא אין מורידין וכו' אפי' ע"י אפט' דהא משמע דאי אחיו הוא אם לא ועוד שישקרו ויאמרו יודעין אנו
ודאי וכו' ותירצו דהא דקאמר פלגא וכו' לא לאכול
כל הפירות בדין קרוב וכו' אלא כאריס ואח"כ כתב שהוא אחיו.
וזה טוב וכו' ר"ל וכיון שכן א"כ לעולם אימא לך )ארץ יהודה(
דרבא מודה לשמואל דאפט' לדיקנני לא מוקמינן
והא דאמר מגו וכו' משום דטוב מלתתם לאחתה וכו' תוס' ד"ה דילמא שכיב' סבת' וא"ת והא תנן
ודו"ק וזה דרך חריף הוא ובזה ל"ק מה שהקשה בפ' כ"ה המביא גט וכו' .עכ"ל .יש מקשי'
מהרש"א ז"ל במ"ב בריש הדבור ע"ש אבל מה דלאביי הא אמר התם תנאי היא ומדמה שמא מת
שפי' הגיליון ז"ל והובא דבריו ז"ל בש"מ ע"ש לשמא ימות וא"כ שמעתין כר"י דחייש למיתה גם
מה תי' דההיא הגיע לגבורות דהא אביי ל"ל האי
דבריו אינם מבוררין לי ודו"ק. סבר' ודחי דברי רבה ואסקיה בתיובת' גם ל"ל
)מגדנות נתן( דכיון דאיתפלג איתפלג ומה הק' עוד מהא ונ"ל
דלק"מ דלקו' הא' הא אתמר בסוכה בפ' הישן גבי
שם ד"ה שיצא וכו' עסה"ד .ועיין מ"ש בפיסקי עשאה לבהמה דופן לסוכה דאיפוך דברי ר"מ לר"י
תוס' דין קמ"ד וז"ל אין נאמן לומר אני אחיך אם וא"כ ודאי הילכת' כר"י דלא חייש למיתה וא"כ
לא שאינו מכחישו כגון שאומר איני יודע עכ"ל. מיקשו שפיר גם מה שהק' דאביי כבר דחי ליה להאי
דקשה דנראה בהדיא מדבריהם דאם אינו מכחישו מימר' ל"ק דלבתר דשני כיון דאיתפלג איתפלג
אלא שאומר איני יודע נאמן אידך לומר לו אחיך אפשר דקביל אביי תי' זה ואף דתי' זה סתמא
דתלמוד אמרו אינו כ"כ מן התימ' ועוד נר' דקו'
