Page 480 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 480
Pg: 480 - 15-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
שם תנו רבנן ,ההולך למוד את גורנו אומר יהי ליסטים מזויין ונמצא שאינו מזויין לימא בפשיטות
רצון מלפניך ה' אלוהינו שתשלח ברכה במעשה לעולם ליסטים מזויין גזלן הוי והכא במאי עסקינן
ידינו ,התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה כגון שטוען טענת גנבה אונס ונפטר אלא ודאי
בכרי הזה ,מדד ואח"כ בירך הרי זו תפילת שוא ,שאינו נפטר בגנבת אונס וצ"ע .עוד יראה להביא
עד כאן .צריך להתישב דמדקאמר הרי זו תפילת ראיה מדתנן לקמן דג"ס ע"א המפקיד מעות אצל
שוא ,ודאי דקאי ליהי רצון מלפניך וכו' ,וא"כ אמאי שולחני מותרין ישתמט בהן כו' ואיכא מ"ד דחייב
קרי לה ברכה .והרמב"ם ריש פרק עשירי מהלכות היינו הש"ש דהיינו נגנבה ואבידה ובמאי איירי
ברכות כתב ברכות אחרות ודברים אחרים וכו' ,מתני' אם לא שמרו בקרקע אפי' צרורין נמי אלא
ופירש הרב כסף משנה דדברים אחרים היינו כגון ודאי ששמרו בקרקע וקתני מתניתין דנעשה ש"ש
בכניסתו לעיר או למרחץ או להקיז .ומשמע מכל וחייב וליכא למימר דמיירי מתני' בעוד שהולך 15
לישניה דהרב כסף משנה דהני לאו ברכות מיקרו ,לקוברו דאפי' בזו השעה כת' הרמב"ם שצרי' שיהיו
והאי דידן דמיא להני ,והכי חזינא להרמב"ם בההוא צרורין בידו ואם לאו חייב גם כשהניחן בקרקע
פרקא סעיק כ"ב מייתי לה וכתב מדד ואח"כ בקש חייב ועוד אם איתא בש"ש פטור דחשיבי אונסין
רחמים וכו' הרי דלא כתב כלישניה דגמרין מדד א"כ מאי הקש' הש"ס לרב הונא דאמר ואפי' נאנסו
ואח"כ "בירך" .וי"ל דאשכחן דכוותה פ"ק דברכות והא אבדו קתני והלא פשיטא דמתני' מיירי בסתם
)דף י"ב ע"א( ובשבת מוסיפין ברכה אחת ומשמר פקדון שכבר נתחייב להטמינם בקרקע וכבר
היוצא וכו' ,מי ששכן שמו בבית הזה וכו' ,ואע"ג הטמינם ועלה קתני מתני' אבדו חייב אונס חייב א"ו
דהתוספות שם )ד"ה ברכה אחת וכו'( ,תימה קצת דלא חשיב אונס וצ"ע.
)ידיו של משה( מאי היא הואיל ולית בה לא שם ולא מלכות ,עד
כאן .מכל מקום הא לא כתבוה אלא בתימה קצת,
וא"כ צ"ל אמאי שני הרמב"ם מלישניה דגמרא שם ד"ה ה"ג ר"מ ז"ל כו' מפ' הכונה כו'.
וראיתם היא ממ"ש שם דנ"ו וניחא כו' אלא למ"ד דידן] ...חסר ,וחבל על דאבדין[.
)חי' מהר"א אמיגו( חייב כו' ואם כך הא ראיתם לא ידענא מאי ראיה
היא לפי מ"ש התוס' עצמם לקמן דצ"ה ע"א ד"ה
שם זוזי לאבדלתא .לקנות יין להבדלה א"כ מתוך אתמר ע"ש וכל שכן הכא בקמא דאף דאין הלכה
שהוא עצב שעובר שבת וכמ"ש מוה"ר שבט מוסר פריך הכי שלא יקשה לדידיה ממשנה ערוכה .אלא
פט"ז דמ"א ע"ג יע"ש נותן לפניו זוזי לשמות בהן נלע"ד דראיתם היא ממה שחזר הש"ס אחר כך
כדי לברך ברכות ההבדלה בשמחה וכדרך שאמרו ממה שאמר תחילה ותי' אלא מתני' בכותל בריא כו'
על ר"ת כשהיה רוצה ללמוד תמצית ההלכה היה ואם איתא דלית הלכתא הכי מאי דוחקיה דהש"ס
נותן לפניו תל של זהובים לשמור כהן ונתרחב לבו למיהדר ביה מאוקמתא קמייתא ולומר אלא בכותל
ולמד בכח כמ"ש מהרי"ל והביאו מרן החבי"ב ז"ל בריא ורבא קאי לסיפא אימא כדקא' מעיקרא דקאי
בשיירי כנה"ג חי"ד סי' רמ"ז הגהנ"י או"ז עש"ד .ארישא ורבא ס"ל כמ"ד פטור ולא קשה למ"ד חייב
)יפה תלמוד( מתני' דבמתני' ליכא קושיא אלא במימרי' דרבא
ומאן דס"ל דחייב לא ס"ל הא דרבא אלא דמתני'
תוס' ד"ה אמר שמואל כספים כו' .העלו דגנבת כפשטיה א"ו מדמיהדר תלמודא שיהא מימרא
אונס בש"ש פטו' וק"ל דמסוגיא דהכונס דז"ן ע"ב דרבא כמאן דאמר חייב והפך מימריה לסיפא משמע
משמע להפך דקאמר לימא מסייע ליה השוכר פרה דהכי הוי הלכתא דתחילתו בו"ב חייב ומשום הכי
מחבירו וגנבה ואמר הלא הריני משל' כו' ואם איתא מיהדר תלמודא להשוות לרבא כמאן דאמר חייב
דגנבת אונס בש"ש פטור ל"ל לדחוקי לתרץ טען כדי שלא יהא רבא דלא כהלכתא משא"כ בהא
