Page 485 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 485
Pg: 485 - 16-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
לזה וזו ואצ"ל זו דוחק גדול הוא .גם אין לומר שהזכיר רש"י בדבור זה אינו ר"ל חשוב ממש אלא
דה"ק ולא על מטבע שאינו יוצא להדיא ולא זו אף ר"ל חשוב לטבוע כיון דחריף הוא ועוד יש ליישב
זו קתני .ובמתני' דהכא דהזהב נמי פירשו התוס' לא דברי רש"י בפירושים אחרים אלא דאינם עולים
זו אף זו קתני באסימון לגבי מעות הרעות דבבות
סמוכות זו לזו הם .דא"כ מני מתני' דמעשר אי רבי כהוגן.
ישמעאל ור' דוסא הרי אמרו מחללין על אסימון אי )קול מבש"ר(
רבי עקיבא הרי אמר מחללין על מטבע דעדיף
מאסימון אע"פ שאינו יוצא להדיא לגמרי וכמ"ש שם ד"ה כל המטלטלין כל לאתויי .עכ"ל .בעל
התוס' בסוף דיבור זה ולכ"ע להני תלת תנאי לא יבין שמועה דף כ"ז ע"ב כתב אמ"ש הליכות עולם
בעינן יוצא לגמרי ונ"ל לפרש אליבא דר"ת דהאי כל זמנין דדריש מנייהו וזמנין לא דריש כמו כל
דקתני ולא על מטבע שאינו יוצא היינו שאינו יוצא מקום שאין מכניסין בו חמץ כו' ותימה דאין הגמ'
באותה העיר שהוא בה אע"פ שיוצא בירושלים מוליך אשטה שוה ומדברי הברייתות משמע דכל
וכדאמרינן בהגוזל עצים מעות של כאן והם בבבל לא אתי לדרשא ואותן שמדקדק בהן לאו מלישנא
ומשמעותא אלא מיתורא כו' וכתב בעל יבין שמועה
וכפירש"י שם דף צ"ז עמוד ב' יעו"ש. בדעת רש"י בההיא דכל מקום שאין מכניסין כו'
)עדות ביהוסף( דלא דריש אלא רוע הסדר ולא כל משמע דרש"י
לא דריש כל והכא כתב בהדיא דכל דרשינן ואי לא
שם בא"ד .עיין בברכות )דף מז ,ע"ב( ובעירובין מסתפינ' אמינא דהכא דריש יתורא דפשיטא
)דף לא ,ע"ב( דאמרו שם בהדיא דאסימון לית ביה דידעינן דהמטלטלין קונין זה את זה מכיון דהזהב
צורה יעויין שם ,ולא קשיא לפירוש רבינו תם קונה את הכסף ולא הכסף קונה את הזהב משום
דמפרש דלית ביה צורה חשובה וכמו שכתב בסוף דהאי פירא והאי מטלטלין ממילא ידעינן דהיכא
הדיבור ,והוצרכתי לזה לפי שראיתי בספר אשדות דהוו תרווייהו מטלטלין קונין זה את זה )וה"א(
הפסגה בחידושיו למכילתין דהקשה כן לרבינו תם ]והא[ דנקט כל כאילו אמר כולי דכן נמי כי קאמר
מסוגייא דברכות והניחה בקושי יעויין שם .ולפי מה בעלמא זה הכלל כו' לאתויי מאי היינו על יתור
שכתבתי לא קשיא וק"ל .ושוב ראיתי להרב זרע הבבא ואין להקשות דאמאי לא קאמר רש"י זה
יצחק ז"ל בחידושיו למכילתין דהקשה מפסחים הכלל כו' לאתויי כו' כדאמרי' בכל דוכתא די"ל
דבגירסת רש"י לא היה במשנה זה הכלל כגי'
)דף ל"ה ע"ב( וישב כמו שכתבתי יעויין שם. הרי"ף והרא"ש וכן מצאתי שכתב תי"ט ע"ש
)חי' מהר"א חזן(
ודו"ק.
דף מד ע"ב )זרע יצחק(
גמ' מידי דהוה אכסף לב"ה .תימה דילמא הוא תוס' ד"ה אסימון וכו' ור"ת מפרש דאסימון יש
דקאמרי הכי דס"ל דהבא טיבעא וכיון דכתי' וצרת בה צורה ואינה יוצאה בהוצאה וכו' ע"כ .תימא
הכסף גילה הכתוב דלגבי פירות אפילו כספא דהוא דבמס' מעשר שני פ"א משנה ב' תנן אין מחללין
פירא לגבי דהבא .לגבי דידהו טיבעא הוי אבל
לב"ש דס"ל דכספא טיבעא הוי מנא לן לאתויי מעשר שני על אשימון ולא על מטבע שאינו יוצא
דהכא לגבי פירו' והא קרא כתיב וצרת הכסף ואימא אלמא דאסימון לאו היינו מטבע שאינו יוצא .ור"ש
טיבעא גמור בעינן וי"ל דסמיך מדלא איפליגו ב"ש
בפירות על דינרין דהוי רבותא טפי אלמא בהא לא הקשה שם קושיא זו על ר"ת והכריע כפירש"י.
פליגי ומסברא אית להו הכין וסברא מעליא היא ואין לומר דה"ק ולא על מטבע שאינו יוצא כלל
דכ"ש הוא מאסימון דיוצא מיהת בדוחק ולא בדוחק
כ"כ כמו מעות הרעות כמ"ש התוס' בדבור הקודם
