Page 490 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 490

‫‪Pg: 490 - 16-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא מציעא‬

‫והר"ן ז"ל כולם פה אחד חלקו על רש"י ז"ל מטעם‬     ‫סברא מוכח דיש חילוק בין קונה למקנה ותבלין יש‬
‫דקי"ל דלא בעי' צבורין ומזה פי' דכונת הש"ס היא‬                                      ‫לחילוק זה‪.‬‬
‫מטעם קנין חצר ומעתה יש לתמוה טובא על‬
‫הריטב"א דמאי ראיה קא מייתי מסוג' דגיטין כיון‬    ‫)קול מבש"ר(‬
‫דהוא עצמו מפרש לה מטעם קנין חצר ולאו מדין‬
                                                                 ‫דף מו ע"א‬
                                ‫אגב וכעת צ"ע‪.‬‬
                                                ‫גמ' ניקני ליה מעות להאיך אגב סודר וכו'‪ .‬עיין‬
‫)זרעו של אברהם(‬                                 ‫למהריב"ן שהק' ע"ז ממאי דאיתא בש"ס לעיל דף‬
‫שם ש"מ אין מטבע נקנב בחליפין‪ .‬קשה דנהי‬          ‫דטובת הנאה אינה ממון לקנות ממנו בחליפין ע"ש‪.‬‬
‫דאינו נקנב בחליפין מ"מ מיחייב הוא מעות אגב‬      ‫וא"כ מכ"ש כאן שאין לחבירו בהמעות שום הנאה‬
‫קנין‪ ,‬כדכתיב על הגאולה דהיינו מכירה )לקמן מ"ז‬   ‫רק שיעשה טובה לבעלים לפוטרן מחומש שאינו‬
‫ע"א(‪ .‬דבקנין סודר מיחייב לכו"ע‪ ,‬דמאי דאמרינן‬    ‫ממון הוא להקנותו אגב סודר עכת"ק ועיש"ב ומה‬
‫הכא דמטבע אינו נקנה אגב סודר היינו מדין חליפין‬  ‫שתירץ‪ .‬ולדעתי נראה דל"ק מידי דההיא לא‬
‫שרוצה בגוף אותו מטבע עצמו‪ ,‬אבל לאחיובי דמים‬     ‫איתוקמא בש"ס דקאמר שם ולא היא מתנות כהונה‬
‫לכו"ע מיחייב כמו שנבאר במקומות אחרים‪ .‬וכן‬       ‫נתינה כתיבה בהו וכו'‪ .‬וכוונתו לומר דלעולם איכא‬
‫אנו נוהגים שמתחייב ממון אגב סודר‪ .‬וא"כ השתא‬     ‫למימר דטו"ה ממון ונקנית בחליפין ושאני מתנות‬
‫דמיחייב מצי א"ל הא לך פרעונך במעות שיש‬          ‫כהונה נתינה כתיבה בהו וכו' עי"ש‪ .‬וכיון שכן ל"ק‬
‫במקום פלוני‪ ,‬וממילא קמו ברשותיה ויכול לחלל‬      ‫על גמרא דידן דהכא מהתם‪ .‬ועוד דאפי' תימא‬
‫עליהם הקונה‪ .‬ועי"ל בסמוך דאמר דלית ליה סודר‪,‬‬    ‫דכוונת הרב להק' מס"ד קושיא מעיקרא ליתא‬
‫)ו(ס"ס בסודר חבירו יקנה‪ ,‬ואי בכליו של מקנה‪,‬‬     ‫דשאני התם דכיון דר"ג הוא שתופס הסודר כדי‬
‫יקנה לו הסודר במשיכה ויחזור הוא ויקנה לו אגב‬    ‫לקנות להם טוה"ן דאית ליה והיא לא הויא ממון‬
‫מעותיו‪ .‬ומיהו הא מצי לדחויי דאה"נ דמיירי‬        ‫לכך שפיר אמרינן דאינה נקנית בחליפין משא"כ‬
‫דאינהו תרווייהו ערטילאין )א"ה‪ ,‬וכ"כ תוס'‬        ‫כאן דבע"ה אית ליה מעות בעין בביתו והוא תופס‬
‫הרא"ש מהר"ם ומהר"ם שיף(‪ .‬אלא מ"מ נראה‬           ‫הסודר כדי להקנות המעות לחבירו נהי דלא הוי‬
‫לומר אקושיא קמייתא דלא ניחא ליה לתנא למיתני‬     ‫אלא טוה"ן לבעלים לפוטרן מחומש כיון שהמעות‬
‫הכי‪ ,‬דהוי בה חלוקה יתירתא וטורח הוא‪ ,‬ולא תני‬    ‫הן בביתו מ"מ שפיר מקני ליה בק"ס כיון דהוו ליה‬
‫אלא תקון דהוי בדבר אחד‪ .‬משא"כ אם יאמר‬
‫דנקנין בחליפין א"כ אין כאן אלא חלוקה א'‪ ,‬ויותר‬                         ‫מעות בעין בביתו ודו"ק‪.‬‬
                                                ‫)צרור החיים(‬
       ‫טוב הו"ל לתנא למתנייה לאוקומה בנכרי‪.‬‬
‫)מגן גבורים(‬                                    ‫שם דלית ליה סודר וכו'‪ .‬כתב הריטב"א והובאו‬
                                                ‫דבריו בש"מ דאילו היה לו סודר מושאל וכו' קונין‬
‫רש"י ד"ה ואקנינהו לרב שמואל‪ .‬שאילו לא‬           ‫בו כשם שקונין אגב קרקע מושאל כדאיתא בגיטין‬
‫הקנה לו לא היה נותנם לו מי שהפקדון אצלו‬         ‫וכו' הנה מ"ש דקונין אגב קרקע מושאל כדאי'‬
‫שאם יאבדו בדרך יחזור ר"פ ויתבעם לו‪ .‬תימא‬        ‫בגיטין פשוט דכונתו אמאי דאמרי' בפ' הזורק ההיא‬
‫דהא משנה ערוכה היא )לקמן צ"ח ע"ב( א"ל‬           ‫דיהב גיטא בפניא דמעלי שבתא דאמרינן דלשאול‬
‫השואל שלח ומתה חייב‪ ,‬ומה לי פה אל פה ומה לי‬     ‫לה ההוא דוכתא ותיזיל איהי ותיחוד ותפתח ע"ש‬
‫בכתב יד‪ .‬ובכמה מקומות מהש"ס נמצא זה‪ .‬והתם‬       ‫מבואר מזה דקונין אגב קרקע מושאל זה הנר' פשוט‬
‫בהגוזל קמא )ק"ד ע"ב( איתא דטעמא הוא משום‬        ‫בכונתו אמנם אין זה ראיה כי אם לפרש"י דמדין‬
                                                ‫אגב הקנה להם אבל הרמב"ן והרשב"א והריטב"א‬
   485   486   487   488   489   490   491   492   493   494   495