Page 495 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 495
Pg: 495 - 16-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
להאי טעמא דבלאו הכי נאמר כך ,ובין הכי ובין הכי קרינן ביה נתינה .וכן כי מרבינן פירות נמי .משא"כ
קשה להרב מופת הדור נר"ו בספר עין זוכר )מערת התם דכתיב ונתן סתמא ,וע"כ דמיירי אפי' בדבר
הוי"ו סימן כ'( וזה לשונו ,כשהתלמוד אינו אומר שאינו כלי ולא פירות ,ולא שייך לומר ביה ונתן
ואידך אלא ורבי פלוני היינו משום דאפשר דפליג אלא בשוה פרוטה .ואף בכלי נמי בעינן שוה
ולא סבירא ליה הכי ,הרב בצלאל בשיטה מקובצת פרוטה ,דסתמא כתיב .וכן גבי גט ג"כ שייך לומר
לכתובות וכו' עכ"ל .וקשה דהרי הכא אמרו וריש ונתן דהא לדידה שוה הרבה ,שבו היא מותרת
לקיש ואי אפשר דפליג בהאי סברא דאין אונאה לינשא .א"נ התם גבי הקדש לא קרינן ונתן אלא
לקרקעות דהיא משנה שלימה וז"ק ,ואלו דברים בשוה פרוטה ,משום דכלי זה לא חזי להקדש אלא
שאין להם אונאה העבדים והשטרות והקרקעות לדמים לבדק הבית ,ולמוכרו לא חזי דהא לא שוה
וכו' וצ"ע כעת ,ועיין למר זקני הרב בספרו עין פרוטה .משא"כ הכא דאע"ג דאינו שוה פרוטה ,כיון
יהוסף. דחזי ליה לתשמיש קרינן ביה ונתן.
)חי' מהר"א חזן( )מגן גבורים(
שם ור"ל תרתי גמר מיניה וכו' .הקשה בלחם דף מז ע"ב
אבירים דלעולם אימא לך דלא אתא קרא למשיכה
ודאסמכיה או קנה למיד אצטריך הסמכיות למעוטי גמ' מאי אסימון אמר רב מעות וכו' .הק' המגד"ן
קרקע מאונאה וכוליה קרא להכי הוא דאתא דאי בשם הרב לא"ב וז"ל ואיך אשתמיט לרב מתני'
הוה כתיב וכי תמכרו ממכר מיד עמיתך או קנה הוה דקתני אין מחללין וכו' והא קי"ל דהאמוראים
אמינא דדוקא נמעיט קרקעות מאונאת לוקח כיון בקיאים בכל המשניות וכ"ש רב עי"ש מה שתירץ.
דסמכיה למיד אבל באונאת מכור לא נמעיט קרקע ונ"ל דקושיא מעיקרא ליתא דהא לאו מתני' היא
מאונאה להכי כתב וכי תמכרו ממכר או קנה מיד אלא ברייתא דהרי במתני' בפ"א דמעשר ב' שציין
עמיתך להורות דנמעיט קרקע מאונאת מוכר ולוקח עלה המציין לא הוזכר בה מעות דבית המרחץ
וליכא למימר דגם אי כתב וכי תמכרו ממכר מיד או ומוכרח לומר דברייתא היא וכיון שכן ניחא דאמרי'
קנה נדרש לפניו ולאחריו עכ"ל ק"ק השתא נמי רב לא שמיע ליה הדין ברייתא ושפיר פריך מינה
נימא דכיון דמפסיק לעמיתך בין ממכר לקנה אינו לרב .וכן ראיתי להרב עד"ב ז"ל שקרא לה ברייתא
נדרש לפניו ולאחריו ובעיקר קושייתו י"ל דלקמן במתק לשונו משמע דפשיטא ליה דברייתא היא
בדף נ"א ע"א איתא אההיא ברייתא איצטריך לוקח
דאי כתב רחמנא מוכר משום דקי"ל בזבינתיה אבל ע"ש.
לוקח כו' ואכי כתב לוקח משום דקא קני דאמרי )צרור החיים(
אינישי זבנית קנית וכו' ע"ש וא"כ כיון דבענין דיש
אונאה גלה הכתו' דשוין הן ולא חשבינן עדיפותיה שם וריש לקיש אם כן ליכתוב קרא וכו' שמע
דהאי מהאי א"כ בענין דלא יש אונאה שוין דמ"ש מינה למשיכה וכו' .לעניות דעתי נראה דהפירוש
האי מהאי דהנהו טעמי דהוה אמרינן במוכר ולא ור"ל מוכרח דסבירא ליה אין אונאה לקרקעות דהא
משנה שלימה שנינו אין אונאה לקרקעות ,אם כן
בלוקח וכן להפך כבר נתבטל כדכתבינא. איצטריך מיד ]עמיתך[ למעוטי קרקע כדרבי יוחנן,
)זרע יצחק( משיכה מנא ליה לריש לקיש ופריך אם כן לכתוב
קרא וכו' ,ולא כמו ששמעתי מקשים הבנת הסוגייא
שם ור"ל תרתי גמר מיניה .קשה לר"ל מאי כך .וריש לקיש מהיכא נפקא ליה אין אונאה
דקאמר הש"ס לקמן בדף נ"א ע"א ואיצטריך לקרקעות ואי אפשר כך דאין אונאה לקרקע היא
עיקר ומשיכה במחלוקת הוא שנוי ,ולא צריכנא
