Page 497 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 497
Pg: 497 - 16-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
דמדקאמר נתנה לספר מעל ,משמע דבנתינה דוקא האכילה ,ולא אסר לו הנגיעה ,והוא שינה ואמר
מעל אע"ג דלא משך .אבל קשיא לי דא"כ לקמן לחוה שגם הנגיעה אסרה לנו ,ועי"כ מצא הנחש
למאי דמקשין מנתנה לסיטון מעל ,אמאי לא פירש מקום להכנס בו לעשות מזמתו ,כי הוא לא היה יכול
הקונטרס דמקשה מדקתני נתנה לסיטון ,דמשמע להאכילה בחוזק יד ,אך בנגיעה יכול עליה ,כי היתה
דדוקא בנתינה מעל ,ולמה שפירש שם הקונטרס עומדת לפי תומה אצל עץ הדעת ,ובא הנחש ודחה
מעל אע"ג דלא משך כל הפירות וכו' .קשה ,דמתוך אותה עליו ,וא"ל הרי נגעה ולא מתה ,כן באכילה
לשונו משמע דמשך קצת מהפירות .ואם כן לא תאכל ולא תמות ,ואכלה ,ואחר שאכלה הוכרח גם
קשה מידי לר"ל ,דדילמא לדידיה להכי מעל משום אדה"ר לאכול ,כי באה עליו בטענה ,וכיון שאכל
נטרד מג"ע ,ופירש מאשתו ק"ל שנה ,וכיון שפירש
אותו שמשך דקנה ,והבן. מאשתו הוליד באותם ק"ל שנה מן הקרי ,לאותם
)לחם אבירים( נשמות שהיו במבול ,ובהפלגה ובסדום ,ולכך
הרשיעו ולא נתקנו ,נמצא אלו השלשה דורות
רש"י ד"ה כך הלכ' שאין ב"ד יכולים לעכב נתהוו מסיבת אכילת עץ הדעת ,ואכילה של עץ
בידו עכ"ל .וכ"כ הנ"י ז"ל וכד מעיינת ודייקת הדעת נעשית מסיבת שינוי דברים ששנה אדה"ר
שפיר לקמן בפ' איזהו נשך דף ע"ד נראה דפי' כך במצותו יתברך ,לכן זה המשנה דבריו ואינו עומד
הלכה הוא דהיינו בין לוקח בין מוכר קאי במי בדיבורו ,תלו עונשו בעונש שלשה דורות הנז' ,ומה
שפרע מאנשי דור המבול ודור הפלגה ודלא שתלו אותו במצרים ג"כ ,מפני כי מצרים לקו
בפירש"י ז"ל יע"ש ולפירש"י ז"ל הכא יש עליו מן בעבור קושי השעבוד שעשו לישראל ,וידעו במה
יכלו לעמוד על רוחם ולהקשות עליהם השעבוד
הקושי וברור. יותר מכוחם ,הוא בערמה שעשו להם תחלה בפה
)מגדנות נתן( רך ,שא"ל עשו עמי בטובה ,והיה כל א' מישראל
עוסק יותר מכדי יכלתו ,כי אמר לשעה היא זו ,טוב
שם ד"ה שיחד לו כלי לעשקו .ואי לא לא שאעשה רצון המלך ,אח"כ אותו רשע שם סך
מיחייב אכפירת שכר שכיר קרבן שבועה דלא שעבודם לחק שצריך ליתן לבנים ביום ,סך כו"כ,
מייחד לאו באפי נפשיה וכו' .וקשה דאיך קאמר וזהו קושי השעבוד שעה אליהם ,והוא שינוי דברים
דלא מייחד לאו ,והא איכא לאו דלא תעשוק שכר ששינה מן פה רך לפרך ,גם לו הפרענות של
שכיר וכו' ,ואפשר להגיה ולומר דה"ק ,דלא מייחד
להו באפי' נפשייהו) .א"ה ,ברש"י שלפנינו תוקן, מלקות.
ודו"ק (.כלומר דאין מייחד המעות כפקדון וגזל )בן יהוידע(
שם ואילו תשומת יד לא אהדריה קרא מאי
וכו'. טעמא לאו משום דמחסרא משיכה וכו' .קשיא לי
)לחם אבירים( דהא לעיל )מ"ו ע"ב( כתבו התוספות דהמקדש
במלוה או הקונה חפץ במלוה לא קנה כי אם בהנאת
תוס' ד"ה תשומת יד וכו' וא"ת בפ' נערה וכו' מלוה ,ואם כן נימא דלהכי לא אהדריה קרא ,משום
דהתם ר"ש היא דס"ל מעות קונות .עכ"ל .איכא דייחד כלי להלואתו ולא להנאת הלואתו ,ולא קנה,
למידק דא"כ רבנן דפליגי עליה התם ומחייבי קרבן
שבועה במאי מיירי אי בייחדו ולא נטלו א"כ אמאי וכיון דלא קנה לא מיחייב קרבן שבועה ,וצ"ע.
מחייבי רבנן הרי מעות אינן קונות לרבנן ואי בנטלו )לחם אבירים(
והחזירו א"כ אפי' ר"ש נמי מודה דממון הוא
כקושית התוס' ובדוחק י"ל דרבנן דהתם סברי שם והתניא נתנה לספר מעל וכו' .ק"ל דמאי
כשיטת ר"ש דמעות קונות ומיירי ביחדו ולא נטלו קושיא ,דילמא הכא במאי עסקינן בדמשך ,וי"ל
ור"ש פוטר דהו"ל קנס ורבנן פליגי דמחייבי בקנס
