Page 501 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 501
Pg: 501 - 16-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
לקבולי ודילמא לא היה מקבל מתחילה וא"כ זוזי אותם סעודות שהיו עושים לו בזמן שנטרד ,והיה
דידיה הוי והיאך אמר דעתה יקבל עליו מי שפרע מחזר ממקום למקום ,והיו המאמינים שהוא שלמה
דבשלמא רוצה לקבל עתה כי היכי דלא לישלם מזמנין אותו ועושים לו סעודות נכבדות ,שמביאים
השומשמין משא"כ מתחי' בשביל היוקר לבד היה לפניו יותר ממה שהביא א"א לפני האורחים ,אע"ג
מקבל וא"כ המעות ברשות מוכר נגנב עכ"ל ע"ש שהיה אורח אחד לבדו ,לכך הוצרך לפרש בשעתו
מה שתירץ ונתברר לי מתוך דבריו דר"ל דט"ס יש ר"ל בעת מלכותו ,שהיתה סעודתו לעם רב ,שלא
בדברי רש"י וכצ"ל או משלם השומשמין או יגיע לכל יחיד ויחיד ,כפי שמגיע לכל אחד
שיקבל מי שפרע וק"ל וא"כ נ"מ לענין דינא מהשלשה באותה סעודה של א"א .וזכר יצחק
ויעקב ג"כ ,לפי שגם יעקב אע"ה כשהביא סעודה
וצריכין אנו לראות במקור הדין זה יעו"ש ודוק. ליצחק אשה ,לקח שני גדיי עזים מן הצאן ,ככתוב
)קול מבש"ר( לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טובים,
תוס' ד"ה כל הא ביתא קמך .לא מיבעיא דשומר ואעשה אותם מטעמים לאביך כאשר אהב.
שכר לא הוי ,אפילו שומר חינם לא הוי .והא )בן יהוידע(
דאמרי בפרק הפרה )בבא קמא דף מ"ח ע"ב( וכו'. שם ואי ס"ד דברים יש בהם משום מח"א וכו'.
יש לומר דשמעתין אתיא כרב ,דשמואל פסיק התם וליכא לאקשויי ומה הוכחה איכא הא כיון דא"א
הלכה כרבי וכו' עכ"ל ,קשיא לי בהאי תירוצא לעשות להם כסעודת אברהם אבינו בע"כ צריך
דמשמע דסבירא ליה דרבא סבירא ליה כשמואל לחזור בו אע"ג דהוי מחוסרי אמנה די"ל דכיון
דפוסק כרבי ,והלא באותה סוגיא עצמה משמע דהפועלים לא סמכא דעתייהו לסעוד כסעודת
דרבא סבירא ליה כרבנן דרבי וכרב דפוסק אברהם אבינו והיו מתרצים בסעודה הנהוגה אצל
כוותייהו ,וכן כתבו התוס' והרא"ש ז"ל התם בני אדם לא היה אומר להם ע"מ פת וקטנית בלבד
מדהקשו וזה לשונם ,ושמואל אמר הלכה כרבי, ואם לאו היה מהדר ביה אעפ"י שמתרצים בסעודת
צריך עיון דהרי רבא דהוא בתרא סבירא ליה כרבנן כל אדם כיון דיש בו משום מחוסרי אמנה ובזה
מדפירש מתניתין כוותייהו והניחוהו בצריך יעון מיושב נמי מה שיש לשאול למאי דאמרי' לקמן
יעויין שם בהרא"ש ,ואם כן איך כתבו הכא דרבא דמודה ר' יוחנן במתנה מועטת למשום דסמכא
סבירא ליה כשמואל דהלכה כרבי ,כן הקשה הרב דעתיה משא"כ במתנה מרובה דהוא עצמו לא סמכא
מטה אשר ז"ל )בדף ס"ד ע"ב( יעויין שם שהניחו דעתיה אין בה משום מח"א א"כ מאי משני הכא
בצריך עיון ,ואשר אני אחזה בישוב קושיא זו הוא שאני הכא דפועלים גופייהו לא סמכא דעתייהו
דאי לאו סוגיא דהתם דרבא פירש דברי רבנן דהוא סמוך על אביו בפשיטות הו"ל שנויי שאני
במתניתין ואם כן משמע דסבירא ליה כהם ,הייתי הכא דפועלים גופייהו לא סמכא דעתייהו משום
אומר דתוס' דהתם פליגי אדהכא ,ואי לאו דברי דהו"ל מתנה מרובה שהיא סעודת אברהם אבינו
התוס' ז"ל דהתם דכתבו להדיא דרבא סבירא ליה שגדולה משל שלמה כפירש"י בהשוכר הפועלים
כרבנן ,מדהניחו בצריך עיון הייתי אומר דאף דרבא ע"ש ולית בה משום מח"א דהשתא ניחא וזה ברור.
פירש דבריהם אפילו הכי סבירא ליה כרבי )קול מבש"ר(
וכשמואל ,אלא דהתוס' ז"ל סבירא להו להיפך
מדהניחוהו בצריך עיון וק"ל ,וכן הרא"ש ז"ל שם רש"י ד"ה והא בעי לקבל מי שפרע ודילמא לא
יעויין שם .ומכל מקום יכולני לפטור ולומר דהתוס' היה מקבל ואישתכח דזוזי דידיה הוו וכו' אמ"ל
ז"ל והרא"ש ז"ל אף דהניחו הדבר בצריך עיון מכל הכי נמי או מקבל שומשמין או יקבל עליו מי
מקום סבירא להו כמו שכתבתי דאף דרבא פירש שפרע וכו' .ראיתי בספר רמת שמואל ז"ל שכתב
מתניתין אליבא דרבנן אפילו הכי לא ]סבירא[ ליה וז"ל דברי רש"י תמוהין דהא המקשן פריך והא בעי
הכי ,וכן תירצו תלמידי רבינו יונה ז"ל ומביאם הרב
