Page 498 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 498
Pg: 498 - 16-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
מדברי המרדכי ז"ל שם בפ' הכותב סי' רי"ג מוכח ונמצא דרבנן דהתם לאו אינהו רבנן דהכא דפליגי
דלא ס"ל האי כללא וליכא למימר דאף התוס' ז"ל עליה דר"ש דסברי מעות אינם קונות לר"ל וכ"כ
ס"ל כהמרדכי ז"ל דליתא להאי כללא וטעמא דלא הרב המגן ז"ל וע"ע בהרב מהרש"א ז"ל בתוס'
הקשו על ר"ח הקושיא הנז' משום דמתרצי כדברי דכתובות דף מ"ג בפרק נערה יעו"ש בדבריו
המרדכי ז"ל שם דהא ליתא דכד מעיינת בדברי שהתוס' שם כיונו להקשות גם ארבנן א"כ הכא לא
התוס' ז"ל שם ד"ה מן ידע וכו' תראה דלא ס"ל
כתירו' המרדכי ז"ל יע"ש וע"כ לומר דהתוס' ז"ל תירצו כלום לרבנן יעו"ש.
ס"ל האי כלל דכתיבנא וברור ועיין במאי דכתיבנא )קול מבש"ר(
לקמן שם בס"ד ואחרי כתבי ראיתי להרב פרחי
כהונה ז"ל שם שהאריך בזה ולא יכולתי לעמוד על ד"ה נתנה וכו' אבל יש לדקדק דהלכה כר"י
דבריו יעש"ב ואי הכלל דכתיבנא אמת אפשר דר"ן דהילכתא כוותיה בדיני ס"ל כוותיה וכו'.
להסכים בהאי כללא רש"י עם התוס' ז"ל ורש"י עכ"ל .קשה דהכא לא מיקרי פלוגתייהו בדיני כיון
דנפקא מינה לענין איסורא כמ"ש רש"י ז"ל
ז"ל חדא מינייהו נקט וברור. בפירושא דשמעתין והנה הרב אנגי"ל ז"ל עביד
)מגדנות נתן( האי סברא לדעת רש"י ז"ל שלא כתב אלא האי
נפקותא אבל נפקותא דממונא לא קאמר כדי שלא
דף מח ע"ב תטעה ולומר דפלוגתייהו זה בדיני והילכתא כר"ן
בדיני והוצרך לאפוקי מדעתין האי סברא משום
גמ' רבא אמר מילט לייטינן ליה דכתיב בעמך דאיהו פוסק כר"ל )כאשר תראה בקידושין דף י"ד
בעושה מעשה עמך אמר רבא מנא אמינא לה ד"ה אשכחן וכו'( יע"ש וא"כ קשה על דברי התוס'
וכו' .קשיא לפי מאי דפרש"י דהאי לאו עושה ז"ל ונ"ל דהתוס' ז"ל ס"ל דהכא ליכא נפקותא
מעשה עמך הוא דכתיב שארית ישראל לא יעשו לאיסורא והנפקותא שכתב רש"י ז"ל אינה נפקותא
עולה ולא ידברו כזב ,קשה דאם כן בדברים אע"ג בקושיא לשון למודים ז"ל שהבאתי לעיל יע"ש
דליכא בהדייהו מעות קאי במי שפרע ,ואילו לעיל אבל אכתי קשה דהא איכא נפקותא לענין מעילה
קאמר רבא אנו אין לנו וכו' ,ומוקמינן דבדברים לכן נ"ל עיקר כמו שא"ל מר אבי נר"ו והתוס' ז"ל
וליכא בהדייהו מעות לא קאי באבל .ועוד קשיא לי פליגי אדברי רש"י ז"ל וס"ל דאף דאיכא נפקותא
דאיך קאמר רבא מנא אמינא לה ,והא קאמר דמילט לענין איסורא מ"מ היכא דאיתאמרא פלוגתייהו
לייטינן ליה דכתיב בעמך וכו' .ונ"ל לומר דמקרא בדיני הדרינן לכללין דהילכתא כר"ן דיני ודו"ק
לא שמעינן אלא דמותר לקלל .אבל מנ"ל דמקללינן והכי משמע מדברי הרמב"ן ז"ל שכתב גבי הא
למי שלא קיים דבורו ואיכא בהדיה מעות במי דאמרינן לקמן דף נ"א והובא שם בש"מ וז"ל רבא
שפרע ,ולהכי קאמר רבא מנא אמינא לה ,ולכך נמי אמר כאן בסתם וכו' וכן הלכה ואע"ג דרב וכו'
קאמר רבא לעיל דברים וליכא בהדייהו מעות לא הלכה כשמואל בדיני יש מי שאומר דהא איסורא
הוא דעיקר מחלוקתם באיסורא וכו' כרב באיסורא
קאי באבל ,והבן. וכו' עכ"ל דמדנקט בלישני' דעיקר וכו' הכי משמע
)לחם אבירים( וכן נראה דזו היא דעת התוס' ז"ל שם בד"ה בד"א
וכו' שהביאו דברי ר"ח שפסק כרב באיסורי ולא
שם אלא רבי חייא בר יוסף ערבון וכו' .יש הקשו עליו נמי דהתינח הכא פ' כרב משום
לשאול אמאי לא משני דר' חייא בר יוסף סבר דאיסורא אבל אמאי פ' כרב גבי ההיא דפ' הכותב
דבשני תרעי מותר לחזור דהא אייקרי מלתא וי"ל דף פ"ד כיון דהתם ליכא איסורא והלכה כשמואל
בדיני אמנם לפי האי כללא דכתיבנא ניחא אבל
וק"ל.
)קול מבש"ר(
