Page 493 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 493
Pg: 493 - 16-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
עכ"ז מה שהשיב רש"י הוא ממשמעות הכתוב רש"י ד"ה החליף שור בפרה גרסינן ול"ג בשר
דושלף גם כן כיון שאמ' בועז נתן וכו' והוא מן שור עכ"ל .אבל איהו גופיה שם בקידושין לא כתב
הפסוקים שאמרו דלית בהו והכרח ולזה באו הכי ע"ש וכתב מהרש"ל ז"ל שם וז"ל נ"ל דעתו
האמוראי' לחקור בשכלם ולעיין בטעמא דמלתא מי של רש"י הכי דס"ל דשור חי דומה לכלי וכו' ומ"ה
הראוי להיות נותן כלי שלקנין סודר ומה שאמר אינו מתיישב לשון כיצד דהא מתחילה איירי
ניחא ליה ר"ל לא תחשוב שכיון שאין לנו הכרח מן במטלטלים וכו' עכ"ל ע"ש ועיין במה שהקש'
הפסוק שהוא כמו אם הינו גוזלי' מהקונה הכלי מהרש"א ז"ל שם על הרב ונ"ל ליישב דבשלמא
דאמדינן דעתיה דניחא ליה וכו' .וגם לסברא למאי דמוקי כל הנישום מתיישב שפיר לשון כיצד
האחרת ניחא ליה למקנה כיון שכל מי שמוכר אינו דליכא לאקשויי דהא בתחיל' פתח במטלטלים
מוכר אלא לצורך ומפני דחקו ניחא ליה להיות וסיים בכלים כיון דמילת כל הנישום כוללת בין
כלים בין מטלטלים אבל למאי דס"ד שפיר קא
מקנה ויהיה המכר קים ובזה מיושב הכל. מקשה מהרש"ל ז"ל ודו"ק נ"ל אבל אין לומר
)מהררי נמרים( דטעמא דרש"י ז"ל שם שהגיה בשר משום דס"ל
דשור הוי כלי וא"כ אי גרסינן שור וכו' דאמאי א"צ
שם על הגאולה זו מכירה וכן הוא אומר לא יגאל למימר שור הא אתיא מכ"ש ממטבע דאינו כלי
ועל התמורה זו חליפין שנאמר לא יחליפנו ולא די"ל דקתני שור כדי לאשמעי' דשור מיקרי כלי
ימיר .יל"ד קצת מהא דאמרי' בתמורה ד' ט' ע"א
לא יחליפנו בשל אחרים ולא ימיר אותו בשל עצמו וקי"ל.
ופריך וליכתוב לא יחליפנו ולא בעי לא ימיר אותו )מגדנות נתן(
ומשני אי כתיב לא יחליפנו הו"א תצא זו ותיכנס זו
הוא דאסור ותילקי אבל ממיר דתרוייהו קא מקדיש דף מז ע"א
להו אימא לא לקי קמל"ן ועיין פרש"י משמע מהך
סוגיא דמשמעות תמורה היינו הוספה כמו שזו גמ' במה קונים רב אמר בכליו של קונה .יש
קדושה גם זו תהיה קדושה ולאו היינו חליפין להקשות שה"ל לאימוראי למנקט פלוגתייהו
שאומר תצא זו ותיכנס זו דדמי ממש לחליפין וא"כ בעיקר' דדידנא דהוא קרא דשלף איש נעלו ועוד יש
איך קאמר הכא תמורה זו חליפין נימא דתמורה להקשות למה אמר ניחא ליה לקונה וכו' דהיל"ל
היינו מי שהקנה חפץ לחבירו וחזר והקנה לו חפץ אלא בכליו של קונה משום וליגמר וליקניליה מקנה
אחר דסגי בקנין סודר או בעין אחר דומיא דמפרש לקונה ועוד שנר' דלא פליגי רב ולוי דמ"ד דההיא
התם תמורה ולאו היינו חליפין .אמת דאעיקרא ק' הנאה וכו' מכ"ש דליגמר וליקני טפי אם נותנין לו
הך סוגיא דתמורה ממ"ש שם ד' ד' ע"ב יתיב רב קנין סודר וגם מי שאומר ניחא ליה וכו' נר' שאין
דימי וקאמר וכו' וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין מכחיש סברת חברו שבתוספות אמרו שלדעת
עליו והרי מימר דניתק לעשה הוא ותנן וסופג את רש"י ה"ל כמי שיאמר אף בכליו של מקנה וגם יש
ה' ומשני הוו להו תרי לאוי וחד עשה ולא אתי חד לעיין למה לא אמר לימא כתנאי ועוד יש לומר למה
עשה ועקר תרי לאוי ע"כ נמצא דאצטריך תרי לאוי לא תפשו התנאים מחלוקתם בוישלוף נעלו ולא
כי היכי דתלקי והיכי עביד הכא צריכותא ושו"ר בשלף איש וכו' .ולכל זה יש להשיב שממחלוקת
להרב חק נתן שנרגש מזה ע"ש וע"ש מה שישב התנאים ליכא פסק דינא שאף אם יאמרו גואל נתן
לבועז ,אולי גם כן יכולים להקנות בכליו של קונה
בדוחק ולדבריו יתישב ג"כ קו' הא' ודוק. וכן לסברות האחרות ואמנם לזה לא תפשו
)כפי אהרן( מחלוקתם בוישלוף שלא נאמר הוראת שעה היתה
אבל אמרו ושלף איש נעלו שהוא דין כולל אבל
