Page 492 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 492
Pg: 492 - 16-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
מתורצת היא ,וכבר הרגיש בה רש"י בד"ה ה"נ )עדות ביהוסף(
מסתברא ,דלאו במטבע עסקינן .ולגבי האי מילתא
הא לא קתני לה לאפוקי ס"ד דהוה ס"ל דבמטבע שם תנן כל המטלטלין קונין זה את זה ואמר ר"ל
עסקינן ,דהא ודאי אהאי מילתא הוא דקאמר הש"ס אפי' כיס מלא מעות בכיס מלא מעות .כ' בש"מ
ה"נ מסתברא ופשוט) .א"ה ,וכ"כ בספר קרית מלך וז"ל ,אלמא מטבע נקנה בחלפין אבל למטבע נעשה
חלפין לא מצי לאקשויי דהא איכא כיס שהוא כלי
רב פ"ה ממכירה ה"א(. ואי אמרת דהאי כיס מלא מעות דקאמר שיעורא
)מגן גבורים( הוא כאלו אמר צרור מעות בצרור מעות א"כ מלא
למ"ל וכיון דאמר קונין משמע בתורת חלפין עכ"ל.
שם ד"ה ולר' נחמן דאמר וכו' .וא"ת למ"ד בין ולפי"ד א"ש דאמאי עשה הצריכותא דאי אשמעי'
מטבע ובין פרי עושה חליפין קרא למאי אתא. פסלתו מלכות וכו' אכתי מטבע הוא ואין מטבע
וקשה דאמאי לא ק"ל למ"ד אין מטבע נעשה חליפין נקנה בחלפין וכו' ואמאי לא עשה ג"כ בנעשה
ופירי עבדי חליפין )א"ה ,וכן הקשה מהרש"א חלפין ולפי"ד השיטא הנז' לק"מ הא דנעשה אינו
עי"ש .וע"ע בשיטמ"ק בשם גיליון( .וליכא )למ"ד( משום מעות אלא משום כלי אבל דנקנה דמשמע
]למימר[ דמוקי לקרא יתירא למטבע שוה בשוה, דנקנו גם המעות וש"מ דמטבע נקנה בחלפין אלא
דא"כ מה מוכח מכל הטלטלין וכו' והא ע"כ אי ס"ל דק"ל טובא על מה דאיתא במרדכי ריש פ' מי שמת
לר"ל דמטבע נקנה בחליפין פירי עבדי חליפין ,כי דרנ"ט ע"ג וז"ל ,מעשה באד שהקנה לחבירו בקנין
היכי דלא תקשה ליה מתניתין דכל הנעשה .וא"כ סודר קרקעות ומטלטלין ומעות בב"א ונחלקו חכמי
לימא דס"ל דפירי עבדי חליפין ואין מטבע נעשה הדור בדבר י"א דדמי לקני את וחמור כי היכי דלא
חליפין ,ובשוה בשוה מיירי .וע"ק דאמאי לא קני המעות לפי שאין מטבע נקנה בחלפין גם
קאמרי דאתא לרבות דבר שאינו כלי ולא פרי המטלטלין לא קנה וי"א במגו שחל הקנין על
וכמ"ש לעיל )מ"ה ע"ב בד"ה אין( .וי"ל דלא ניחא הקרקעות והמטלטלין לא קנה ,וי"א במגו שחל
ליה לאקשויי למ"ד אין מטבע נקנה בחליפין) ,לא הקנין על הקרקעות והמטלטלין חל נמי אמעות וכו'
קשה ליה( דמצי למימר דס"ל דמטבע לא הוי כלי. יע"ש עכ"ל .והשתא ק"ל לי"א דסברי דקנה הכל
ומאן דלפיג ס"ל דהוי כלי ואה"נ דליפליגו במעות במגו א"כ גם הכא דכיס מלא מעות בכיס מלא מעות
שאינן טבועים ,אלא דרבותא נקט למ"ד נעשה היכי מוכח דמטבע נקנה בחלפין דפריך הכא והא
חליפין ,דאפי' בטבוע עצמו נעשה חליפין ולא איכא למימר דלעולם דמטבע אינו נקנה בחלפין
אמרינן דדעתיה אצורתא וכו' .ואע"ג דר' פפא ושאני הכא כיון דאיכא כיס שהוא מטלטלין אגב
)לעיל מ"ה ע"ב( לא מפרש הכי ,מ"מ צד עצמו אין שנקנה הכיס נקנה ג"כ המעות אבל אי הוה מעות
ראיה .ולהכי לא קשיא ליה דקרא אתא למרוקא, לבדם ה"נ דלא נקנה דאין מטבע נקנה בחלפין
לאשמעינן דכיון דהוי קצת כלי שראוי להחליק בו
הקלף ,בשוה בשוה קנה .אבל למ"ד מטבע נקנה וצ"ע.
בחליפין הוה ס"ד דכיון דמטבע הוי כלי ,ואפילו )ימי אברהם(
שאינו שוה בשוה ליקני .והאי מרוקא לאו דוקא,
אלא ותירצו דלדידיה נמי יש לחלק בין מרוקא תוס' ד"ה ופירי נמי .רש"י לא גרס בשר דשור
שאין תשמישו מעולה ושכיח כמטבע ,ומרבינן ליה ופרה חיים מיקרו נמי פירי ופריך לרב נחמן בין
מקרא בשוה בשוה ,וה"ה כל דבר דמרבינן ליה למאי דס"ד מעיקרא בין למאי דמשני כל
הנישום .וקשה דא"כ הכי נמי מסתברא לא קאי
מהאי קרא. לפי המסקנה לרב נחמן שצריך לומר יש דמים
)מגן גבורים( שהם כחליפין .הקושיא הא' שהקשו התוס'
