Page 491 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 491

‫‪Pg: 491 - 16-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא מציעא‬

‫דאיכא הערמה לאו איכפת לן‪ ,‬כיון דלאו קנין‬        ‫יורשיו‪ ,‬אבל איהו גופיה ודאי דלא מצי הדר עליה‪.‬‬
‫דברים הוא‪] .‬א"ה‪ ,‬עי' מ"ש בתורת חיים‪ .‬ועוד בחי'‬                                          ‫וצ"ע‪.‬‬
‫ר' מאיר שמחה ב"מ הל' רבית )סי' קסט‪ ,‬סי"ג( ד"ה‬
‫אולם[‪ .‬א"נ דהודאה לא מהניא אלא דוקא אי איכא‬     ‫)מגן גבורים(‬
‫עדים‪] ,‬א"ה‪ ,‬וכן תירץ בקצה"ח )סי' מ‪ ,‬סק"א(‪[.‬‬
‫]הוא דלא מהני[ אבל בדליכא עדים כיון דיכול‬       ‫שם בא"ד שאם יאבדו בדרך וכו'‪ ,‬דבר תימה הוא‬
‫לומר משטה הייתי אע"פ שמתכוין להקנות לא קנה‪.‬‬     ‫למה יתחייב כיון שר"ף עשאו שליח ומשנה שלמה‬
‫דהכי קי"ל )סנהדרין כט ע"א( דאי א"ל אתם עדי‬      ‫היא לקמן דף צ"ח ע"ב גבי שואל דאם מסרה ביד‬
‫שיש לי משל פלוני וכו'‪ ,‬אינו יכול לומר משטה‬      ‫שלוחו של משאיל נפטר אפי' מאונסים‪ ,‬ע"ש‬
                                                ‫ברש"י וכ"פ מר"ן בסי' קכ"א וקכ"ב‪ ,‬ואפשר‬
                                        ‫הייתי‪.‬‬  ‫לאוקומה לחיוב אבדה לנפקד‪ ,‬כגון אם ביטל ר"ף‬
‫)מגן גבורים(‬                                    ‫השליחות קודם שיתנם הנפקד לשליח אז היה חיוב‬
                                                ‫הנפקד באבידה כיון דלא כתב לו הרשאה וכס'‬
‫שם ד"ה כל הנעשה וכו' בהנאת קבלת חמור‬            ‫הרא"ש שהביא מור"ם בסי' קכ"ב ס"ב והיה הנפקד‬
‫וכו'‪ .‬עכ"ל‪ .‬ופי' בחמור ע"י חמור שנתן בעל הפרה‬   ‫יכול לדחותו מטעם זה ולכך הוצרך לכתוב הרש"א‬
‫לחבירו בתורת קנין סודר א"ק דל"ל לו' בחמור‬       ‫דאז פטור‪ ,‬ואי' להגיד בדברי רש"י וכצ"ל שאילו‬
                                                ‫לא הקנה לו לא היה נוטלם ממי שהפקדון אצלו‬
           ‫הול"ל המחליף פרה בקנין סתם וצ"ע‪.‬‬     ‫שאם יאבדו בדרך יחזור ר"ף ויתבעם לו‪ ,‬וקאי על‬
‫)ראש משבי"ר(‬                                    ‫רב שמואל שאלמלא לא הקנם לו קנין גמור וחלוט‬
                                                ‫לא היה רוצה לנוטלם ממי שהפקדון אצלו שלא‬
                 ‫דף מו ע"ב‬                      ‫יהיה נכנס שומר כמו הנפקד הראשון להתחייב אם‬
                                                ‫אבדו בפשיעתו או לישבע שלא פשע והיה צריך‬
‫גמ' גזירה וכו' ומלתא דלא שכיחא לא גזרו ביה‬      ‫למיקם בדינא ודיינא בהדי ר"ף‪ ,‬אבל עכשיו שהקנה‬
‫רבנן‪ .‬והכי נמי אמרי' לקמן דף מ"ז גבי מכור לי‬    ‫אותם לו קנין גמור אם אבדו אין עליו דין ודברים‪.‬‬
‫באלו‪ .‬וצ"ע דבמס' ע"ז פ"ק דף ט"ו קאמר טעמא‬       ‫וכ"מ ממ"ש בש"מ בשם ר"ח והרמ"ך דבקנין גמור‬
‫דאין מוכרין להם בהמה גסה משום נסיוני דזמנין‬     ‫הקנם לו ולא בדרך הרשאה‪ .‬והרשב"ם בבבא‬
‫דזבנה ניהליה סמוך לשקיעת החמה דמעלי שבת‬         ‫בתרא דף ע"ז ע"ב כתב שאילו לא הקנה אותם לו‬
‫ואזלא מחמתיה והו"ל מחמר אחר בהמתו בשבת‬          ‫לא הוו יהבי ליה דלא ליחייבו באונסא דאורחא‬
‫וזה מלתא דלא שכיחא‪ .‬ואפשר דגזירת איסור שאני‬     ‫כדאמרי' בבבא קמא ע"ב‪ ,‬ור"ל אי הוה שכיב ר"ף‬
‫א"נ מלתא דשכיחא חשיבא שיש מקומות שיהיה‬          ‫קודם שיתנם הנפקד לרב שמואל היו חוזרים‬
‫להם יום השוק בע"ש סמוך לערב ובפ' הזהב דף‬        ‫היורשים לתבוע הנפקד אם אבדו ואהכי מייתינן לה‬
‫נ"ב תנן גבי סלע בכפרים עד ערבי שבתות מפני‬       ‫בבבא קמא דף ק"ד‪ ,‬ויש להגיה ל' רש"י ע"ד זה‬
‫שיום השוק היה להם בע"ש ואפשר שיהיה או‬
‫ימשך עד לערב והוא מצוי וכבר ראינו מקומות‬                                                ‫ודו"ק‪.‬‬
‫לגוים שיש להם שוק בע"ש מן המנחה ולמעלה‬          ‫)חיי משה(‬
‫אחר צאתם מן התפלה שלהם‪ .‬עיין בפ"ק דביצה דף‬
‫ב' ע"ב קאמר גבי ביצה גמורה במעי שחוטה ומלה‬      ‫תוס' ד"ה וניקנינהו וכו'‪ ,‬וקשה דלקני ליה‬
‫דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן אלמא אפי' באיסורין‬    ‫המעות בהודאה כמו שקנה רב מרי מרבא ע"י‬
‫נמי אמרינן הכי ועיין בס' גופי הלכות דף מ"ד ע"ב‬  ‫הודאתו של איסור וכו'‪ .‬ולע"ד נראה דהכא כיון‬
                                                ‫דבהערמה הוא‪ ,‬לא הויא הודאה דליקני דדוקא התם‬
                             ‫ופ' אעפ"י דף נ"ו‪.‬‬  ‫שכוונתו להקנות לו בהודאתו‪ .‬וגבי סודר אע"ג‬
   486   487   488   489   490   491   492   493   494   495   496