Page 489 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 489
Pg: 489 - 16-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
בדמים וכמ"ש מהרי"ל ז"ל ד"ה הזהב וכו' כדי דף מה ע"ב
לתרץ קושיית הר' לח"א ז"ל.
גמ' וחד אמר אפי' בפירות על דינרים נמי
)צרור החיים( מחלוקת .טעמא משום דגזרינן אבל מדינא הו"מ
לחלל וקשה דהא מסדרא דמתני' משמע דאסימון
שם אמר רב פפא אפילו למ"ד אין מטבע נעשה של כסף עדיף ממטבע של זהב ,דהא המחודש תני
חליפין מיעבד הוא דלא עביד וכו' אקנויי מקנו בסיפא וכמ"ש התוספות לעיל במשנה )בד"ה
בחליפין מידי דהוה אפירא לרב נחמן .קשיא לי הזהב( ,והתם תנן )מע"ש פ"א מ"ב( אין מחללין
דמאי מייתי מרב נחמן ,דאי לרב נחמן אית ליה מעשר שני על אסימון ,ואע"פ שהוא עדיף .ולשיטת
דאקנויי מקנו בחליפין ,היינו משום דאייתר ליה הרי"ף ל"ק דאיהו ס"ל דמסקנא זו דלא כמתני' .וכן
קרא דלקיים כל דבר דקונין במנעל ,וכמו שפירש"י לשיטת הרא"ש שכתב דהגרוע תני בסיפא ג"כ
ז"ל ,אבל מאן דס"ל דפירי עבדי חליפין דאיתרבו ל"ק ,אלא לשיטתינו שכתבנו ולדעת התוס' הא
מכל דבר ,דהיינו בכל דבר ,דילמא ס"ל דגם אינו דקשה .ואפשר דלגבי מקח וממכר הוא דעדיף
נקנה בחליפין כמו שאינו נעשה ,ולדעת הקונטרס אסימון דבקל יוכל לטובעו ,משא"כ גבי מעשר
בין מ"ד מטבע נעשה חליפין בין מ"ד אין נעשה דכתיב וצרת הכסף דבעינן שיש בו צורה ,אסימן
כולהו ס"ל דפירי עבדי חליפין ,וצ"ע. הוא גרוע.
)לחם אבירים( )מגן גבורים(
רש"י ד"ה מ"ט דמד' כו' הא ליכא למימר דאית שם אי הכי קונה מחייב מבע"ל .כתב המגד"ן
ליה דרב נחמן דאמר לקמן אין קונין אלא בכלי וז"ל ראיתי בש"מ כתוב משם ר"ח וז"ל כדתנן כל
וכו' דא"כ אדמפלגי במטבע ליפלגו בכל דבר הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה
שאינו כלי וכו' .אין להקשות דדילמא פליגי בחליפין עכ"ל .הקושיא מפורסמת דמאי סיעתא
במטבע להודיעך כחו דמ"ד נעשה חליפין דאפילו מביא מהאי לקושיית הש"ס ואדרבה הוא סותר
דאינו כלי ואינו פירי אפילו הכי נעשה חליפין ,והוי הקושיא דשם עסיק בחליפין ואפ"ה קאמר נתחייב
כ"כ חידוש ,שהוא שקר ,דאם אינו כלי ואינו פירי ע"ש מה שתירץ .ונ"ל דכוונתו להסתייע בקושיא
אם כן אמאי נעשה חליפין ,וכמו שאמרו התוספות. מההיא מתניתין וטעמיה דמדאצטריך למתני ולפרש
וגם אין להקשות דדילמא פליגי דמ"ד מטבע נעשה בהדיא דאיירי בחליפין ותני נתחייב זה בחליפין וכו'
חליפין ס"ל דהוי כלי ,ומ"ד אינו נעשה ס"ל דלא משם מוכח דלישנא דחיוב סתמא לא קאי אלא על
הוי כלי ,כי היכי דאשכחן דפליגי התוס' עם קנין דמים דאי איתא דקאי על חליפין לא הו"ל
הקונטרס במציאות אי הוי כלי או לא הוי כלי, לפרש דאיירי בחליפין דהא שמעי' מלישנא
דלדעת התוס' הוי כלי ולדעת הקונטרס לא הוי כלי, דנתחייב דאיירי בחליפין א"ו מדהוצרך לפרש
דבין לתוס' בין לרש"י ס"ל דהנהו אמוראי לא פליגי חליפין מוכח דלישנא דחיוב סתמא לא קאי אלא על
קנין דמים ושפיר פריך הש"ס ליחייב מבע"ל כיון
במציאות ,והבן. דהוי סתמא ואיירי בדמים .ולפ"ז אין להק' על
)לחם אבירים( קושיית הש"ס דקאמר מחייב מבע"ל מההיא מתני'
דפירש בהדיא דאיירי בחליפין משא"כ פירכת
שם ד"ה הזהב קונה וכו' .ואין לשון הזהב קונה הש"ס היא על מתניתין דידן דהויא סתמא ואי תני
נופל אלא בדבר שהוא בעין וכו' עכ"ל שמעתי קונה משמע דאיירי בחליפין .ואי תני מחייב איירי
שואלים הרי אמרי' בעלמא אין אדם מקנה דשלב"ל
]א"ה ,כן הקשה בלחם אבירים[ ולק"מ דמהאי
