Page 500 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 500

‫‪Pg: 500 - 16-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא מציעא‬

‫ביתו שכן לשמעון‪ ,‬והיה ביתו קטן ונפל ובא‬         ‫מפני שמצד המוכר הוא שיש כאן עכבה‪ ,‬ודעת‬
‫לבנותו‪ ,‬אך הרגיש ששמעון רוצה למכור ביתו‪,‬‬        ‫הרמב"ם בפי"א מה' מכירה הלכה ד' דרבי יהודה‬
‫ולכן קודם שבנה שאל את שמעון אם רצונך למכור‬      ‫במוכר מיירי ולא בלוקח‪ .‬מיהו הוא ז"ל סובר‬
‫הבית כדי שאקנהו ואחריב בו בנין ביתי‪ ,‬כי הוא‬     ‫דתנאו של לוקח קיים וערבונו מחול וע"ש בדברי‬
‫מתערב היטב עם ביתו של ראובן‪ ,‬והשיב שמעון‬
‫לאו‪ ,‬אין ברצוני למכור כלל‪ ,‬והוכרח ראובן לבנות‬                                            ‫ה"ה‪.‬‬
‫ביתו‪ ,‬ואחר שבנה בנין גם על הצד של בית שמעון‪,‬‬    ‫)עדות ביוהסף(‬
‫חזר שמעון ואמר למכור‪ ,‬והכרח רואבן לקנותו‪ ,‬אך‬
‫הפסיד אותו הבנין שבנה מצד ביתו של שמעון‪ ,‬כי‬                      ‫דף מט ע"א‬
‫עתה צריך לעקור הבנין ההוא‪ ,‬כדי לערב ביתו של‬
‫שמעון עם ביתו‪ ,‬ולהרחיב ביתו בביתו של שמעון‪,‬‬     ‫גמ' מיתיבי‪ ,‬רבי יוסי בר יהודה וכו'‪ .‬עיין להר"ן‬
‫ועל זה הלאו שאמר בתחלה בשקר שהוא רוצה‬           ‫בשיטה מקובצת למכילתין דכתב דבין לרב ובין‬
‫למכור‪ ,‬ואמר לאו‪ ,‬וזה סמך על דבריו‪ ,‬ובנה הבנין‪,‬‬  ‫לרבי יוחנן פריך‪ .‬ועיין שם הראב"ד זלה"ה מה‬
‫ועתה שחוזר ואומר למכור‪ ,‬הנה הוא מוכרח‬           ‫שכתב‪ ,‬ומדברי רש"י ז"ל הכא ד"ה שלא אחד מפה‬
‫להפסיד הבנין שבנה‪ ,‬אומר כאן שצריך להיות לאו‬     ‫ואחד בלב נראה דסבירא ליה דדוקא לרב פריך‬
‫שלך צדק‪) .‬בן‬                                    ‫ודו"ק‪ ,‬ועיין להרב פרי האדמה )חלק ב' הלכות‬
                                                ‫מכירה פרק ז' הלכה ח'( יעויין שם דכתב להיפך‬
                                       ‫יהוידע(‬  ‫דמדכתב רש"י ז"ל בקושיית הברייתא דר"ש וזה‬
                                                ‫לשונו‪ :‬אלמא אין בהם מחסורי אמנה וכו' ובקושיית‬
‫שם ההוא שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב‪ ,‬הרי"ף‬        ‫הברייתא דהין צדק וכו' לא כתב כן‪ ,‬משמע דסבירא‬
‫פסק כר"י והביא פי' אביי ולכאור' הוא תמוה וכבר‬   ‫ליה )דקשה( ]דהשתא[ קשה לרב מברייתא דהין‬
‫הקשה עליו הרא"ש ז"ל והנה לפי המפרשים שכת'‬       ‫צדק וכו'‪ ,‬גם לר"י הקשה כן וכסברת הר"ן ז"ל ע"כ‬
‫הר"ב ]בש"מ וכ"כ ה' בעל המאור[ דדוקא בחד‬         ‫יעויין שם‪ ,‬ואחרי המחילה רבה אי מהא לא איריא‬
‫תרעא אבל בתרי תרעי מודה ר"י וא"כ ודאי‬           ‫דהרי כן כתב רש"י ז"ל בתירוצא דאביי וכמו‬
‫דמפרש הש"ס הכי דאתמר וכו' ועד כאן לא פליגי‬      ‫שדקדקתי לעיל ואם כן איך כתב כן ומה לו לכתוב‬
‫אלא בחד תרעא אבל בתרי תרעי לא אמר וא"כ קו'‬      ‫כן בקושיא דהש"ס‪ ,‬ונראה דלא עיין יפה בלשונות‬
‫הש"ס אכ"ע ומשני אביי ]שלא ידבר א' בפה וכו'[‬     ‫רש"י ז"ל וצריך ישוב ועיין בספר מגדנות נתן נר"ו‬
‫ר"ל דדוק' בחד תרעא אבל בתרי תרעי לא אמר‬         ‫בחידושיו למכילתין לקמן מ"ש ועיין מה שכתבתי‬
‫כדפרש"י‪ .‬מיהו מדברי רש"י לא משמע דכ"ע מודו‬
‫אלא דפליגי בתרי ופריך לרב הרי"ף מפ' דהקו' היא‬                   ‫אני הצעיר שם על דבריו ודו"ק‪.‬‬
‫לכ"ע ופליגי בחד תרעא אבל בתרי תרעי לא אמר‬       ‫)חי' מהר"א חזן(‬
‫לכך משני שלא ידבר וכו' מיהו לפ"ז צריך ]לומ'‬
‫דדעת הרי"ף דבתרי תרעי אין בהם מחוסרי אמנה‬       ‫שם אלא לומר לך שיהא הן שלך צדק‪ ,‬ולאו שלך‬
‫ודוחק ונראה דפריך ]לר"י נמי[ אמתנה מרובה‬        ‫צדק‪ .‬קשא מאחר דזה איירי במקח וממכר‪ ,‬בשלמא‬
‫ומשני שלא ידבר א' בלב וכו' ר"ל שיהיה בדעתו‬      ‫אם א"ל למכור ואמר הן‪ ,‬שסמך הלוקח על דבריו‬
                                                ‫ועשה מה שעשה‪ ,‬יש בזה משום מחוסר אמנה‪ ,‬אם‬
             ‫לחזור אבל אם בלבו לחזור )חסר(‪.‬‬     ‫יחזור בי‪ ,‬אך בלאו‪ ,‬אם א"ל למכור ואמר לאו‪ ,‬אם‬
‫)חלב חיטים(‬                                     ‫אח"כ חוזר בו ואומר הן‪ ,‬מה עשה קלקול באומרו‬
                                                ‫תחלה לאו ואח"כ הן‪ .‬ונ"ל בס"ד‪ ,‬דמשכחת לה‪.‬‬
‫שם אפילו אתה עושה להם כסעודת שלמה‬               ‫דעושה היזק בהיכא שהוא רוצה למכור‪ ,‬ואמר שלא‬
‫בשעתו‪ ,‬הוצרך לפרש בשעתו‪ ,‬דלא תימא דקאי על‬       ‫למכור‪ ,‬ואח"ך חזר ואמר למכור‪ ,‬והיינו ראובן‬
   495   496   497   498   499   500   501   502   503   504   505