Page 502 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 502
Pg: 502 - 16-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
ביטול מקח ולגבי מעות הוי אונאה ,משום דבין כך בצלאל אשכנזי בשיטה מקובצת לשם ,ומתמה אם
ובין כך חוזר אבידה לבעלה ,אבל שוי ארבעה כן למה הניחו תוס' והרא"ש ז"ל הדבר בצריך עיון,
בשיתא דלגבי מקח הוי מחילה ,לעולם חוזר אחר
המקח ,דנראה יותר לילך אחר המקח ,ועוד קשיא הוה להו למימר כדברי תלמידי רבינו יונה ז"ל.
לי דדילמא עד כאן לא קאמר שמואל אלא במכר
עשרים בעשרים וארבעה ,דלגבי מקח נמי הוי )חי' מהר"א חזן(
שתות מלבר ,באופן שבצד מה איכא שתות גם לגבי
מקח ,אבל זבין שבעה בשיתא דלגבי מקח ליכא דף מט ע"ב
שתות לא מלגאו ולא מלבר לא ,והבן. גמ' תניא ר"ש אומר .עד סוף הפיסקא .עיין בפי'
)לחם אבירים( הרמב"ם במשניות שנראה מדבריו שהוא סובר
דברייתא זו פירושא דדברי ר"ש היא ודקאמר
שם מי נתאנה מוכר אימא סיפא אמ"ל כל היום אימתי אדברי ת"ק קאי ומזה כתב מה שכתב ואין
וכו' .ואיכא למידק אמאי לא הקשה מדקתני עלה הדעת סובלת אלא דברייתא זו ר"ש מהדר אדברי
שמחו תגרי לוד דעל כרחיך בנתאנה לוקח מיירי עצמו דקאמר במתני' וקאמר עלה אימתי והשתא
דהא תגרי לוד מוכרים היו כפירש"י במשנה אלא דברי ר"ש הם כפשוטה וכן משמע מהגמ' דקאמר
ודאי שהיה מפרש דהוא דרש להם בנתאנה מוכר איכא בין רבנן ור"ש הוא דרב חסדא וכו' וגם
והם שמחו היכא דנתאנה לוקח א"כ מאי פריך ליה הרע"ב ז"ל נמשך אחר פירוש הרמב"ם במשניות
מדקתני אמ"ל כל היום וכו' דהא לתגרי לוד קאמר וכבר הושג מהתי"ט יעו"ש והתוי"ט לא זכר שר
למה ששמחו ולעולם קאי אנתאנה לוקח כדרב נחמן דברי הרמב"ם ז"ל שהלך בשיטה זו וישכחהו ומ"מ
וראיתי להרב המגן שהשיב בזה דס"ס משמע ליה על הרמב"ם תגדל התימא בזה וצריכים אנו להבין
לש"ס דהאי דאמ"ל כל היום אעיקר הדין הוא קאי
דעתו כי רב הוא.
במאי דעסיק מעיקרא הולכי פריך שפיר ודוחק. )קול מבש"ר(
)קול מבש"ר(
תוס' ד"ה שוי חמשא וכו' ועוד דכשנתאנה מתני' שתות למקח וכו' .יש לדקדק דהול"ל שתות
מוכר לא תמצא שתות מלבד דשוי שיתא מקח כדאמר רב שתות מקח שנינו וא"ל דרבי' הק'
בחמשא וכו' .ע"כ .דבריהם לכאורה צל"ע משום רמז לן דהלכתא כשמואל דשתות מעות נמי שנינו
דמשכחת לה בשוי שיתא בחמשא גבי פרוטות ולכך נקט התנא למקח שפי' שתות מעות המגיע
דהשתא נתאנה מוכר במעה ופרוטות דהיינו שתות למקח ובהא מיתרצא קושיית התוס' ד"ה ש"מ וכו'
מלבד לגבי שיתא דשיווי המקח .ומשכחת לה נמי ותימה דלישתוק וכו' דמלתא אגב אורחיה קמל"ן
בשוי חמשא בד' ועכ"פ אין מציאות הענין שוה
במוכר ולוקח דשוי שיתא בחמשא היינו שתות דדינא כשמואל אבל לרב הוי למ"ד יתירא וק"ל.
באונאת מוכר ושוי חמשא ביתא היינו ביטול מקח
לגבי לוקח לדעת רב .נמצא הפסד מעה אונאה )צרור החיים(
במוכר וביטול מקח בלוקח. גמ' כי פליגי שוי חמשה בשיתא ושוי שבעה
)עדות ביהוסף( בשיתא לשמואל דאמר בתר שתות מעות אידי
ואידי אונאה הוי .קשיא לי דדילמא עד כאן לא
דף נ ע"א קאמר שמואל שתות מעות נמי שנינו אלא בשוי
עשרים בעשרים וארבעה ,משום דלגבי מקח הוי
