Page 506 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 506

‫‪Pg: 506 - 16-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא מציעא‬

‫יהודה והוא הדין לרבי שמעון דיותר מד' פונדיונין‬   ‫)מגן גבורים(‬
‫נמי הויא אונאה וכרבי מאיר וכן לרבי שמעון דיותר‬
‫מח' פונדיונין הויא אונאה‪ .‬וכפי זה הוה ליה דיותר‬  ‫שם ד"ה לא יחשב וכו'‪ ,‬עסה"ד‪ ,‬שכבר נתן לו‬
‫משתות נמי הויא אונאה‪ .‬דהרי רש"י פירש לעיל‬        ‫שכרו המוכר הראשון‪ .‬עכ"ל‪ .‬ז"ל הרב מהרש"א‬
‫במתניתין ד"ה ח' פונדיונין וזה לשונו‪ ,‬שתות כשאר‬   ‫דאע"ג שהוסיף לו מעט יותר על הי' דינרים שנתן‬
‫אונאה עכ"ל‪ ,‬ואם כן לא מחלק רבי שמעון בין‬         ‫הוא עליהם אין בכלל המעט ריוח ההוא שכר טרחו‬
‫אונאה סלע לאונאת סתם סחורה לענין שתות‪,‬‬           ‫למוכרם לבד כמו שאין בכללם שכר כתף וכו' אלא‬
‫וכשאמר רבה דמתניתין דלעיל רבי שמעון היא‬          ‫שכבר קבל שכר טורחו במה שהמוכר ראשון הוא‬
‫קשה דהא שמעינן ממתניתין דלעיל דיותר משתות‬        ‫שעשה אותן הבגדים זלזל במכירתם לתת אותן‬
‫הוי ביטול מקח‪ ,‬ואם כן איך קאמר רב פפא דתנא‬       ‫בעשרה דינרים אף שהיו שוין ביתר כדי שיקבל‬
‫ברא מלמעלה למטה דהיינו דאפילו יותר משתות‬         ‫הלוקח מזה שכר טרחו למוכרם עכ"ל וכך העתיק‬
‫הויא אונאה דאם כן הוה ליה דברי רבי שמעון‬         ‫מהר"ם שיף ז"ל בלשונו בשם מהרש"א‪ ,‬ולא ירדתי‬
                                                 ‫לדעתו ז"ל בזה ואף שהיה נראה לפרש בכונתו‬
                                 ‫סיתראי נינהו‪.‬‬   ‫דהריוח שנתן לו המוכר הראשון הוא כלומר ד"מ‬
‫)חי' מהר"א חזן(‬                                  ‫אם מכר לו שוה י"ב בי' כשמוכרם זה מוכרם בי"ב‬
                                                 ‫שהם שוים ועל סך זה יוסיף לו אותו ריוח המועט‬
‫שם מסייע ליה לר"א דינר הבא מסלע אסור‬             ‫וכן פירשו קצת מהחכמים ואינו ברור גם בפוסקים‬
‫להוציאו וכו'‪ .‬עיין מה שנסתפק הרב פני יאושע‬
‫ז"ל בחידושיו למכילתין והניחו בצריך עיון יעויין‬                 ‫ז"ל לא נזכר מזה וכעת אצלי צ"ע‪.‬‬
‫שם‪ ,‬למר מספקא ליה ולדידי)ה( פשיטא לי אחרי‬        ‫)קול מבש"ר(‬
‫המחילה רבה מכבוד תורתו כדחזי מדברי רש"י ז"ל‬
‫בשמעתין ד"ה מאי קאמר וכו' ודו"ק דאין להאריך‬      ‫שם ד"ה ב' פונדיונין לדינר וכו' והא דלא אמר‬
                                                 ‫מעה לדינר משום דרבי יהודה נקט פונדיון‬
                                   ‫והבן היטב‪.‬‬    ‫קאמר איהו )נמי פונדיון( ]שני פונדיונים[ וכו'‬
‫)חי' מהר"א חזן(‬                                  ‫עכ"ל‪ .‬ראיתי למוהר"י הלוי ז"ל )בתשובה כלל ו'‬
                                                 ‫סימן נ"ו בתוך התשובה( וזה לשונו‪ ,‬איברא דקשיא‬
‫שם סלע שנפסלה והתקינה וכו'‪ .‬מקשים דלקמן‬          ‫לי התם בדברי התוס' אם כן אמאי לא נקט רבי‬
‫בסמוך אמרי' דלא יעשנה משקל בין משקלותיו‪.‬‬         ‫יהודה ח' איסרות דומיא דרבי מאיר‪ ,‬דכי היכי‬
‫ועי' ת"ח וראש משביר ז"ל כל א' לדרכו פנה‪ .‬ולי‬     ‫דשביק לומר רבי שמעון מעה בדינר דהוי לישנא‬
‫נר' לתרץ דדוקא אם היתה מכוונת כנגד משקל א'‬       ‫קלילא‪ ,‬וקתני ח' פונדיונין משום רבי יהודה דאמר‬
‫אסור להניחו כך לשקול בה‪ .‬אבל אם לא היתה‬          ‫ד' פונדיון‪ ,‬אם כן הכא נמי רבי יהודה אמאי לא‬
‫מכוונת רק הוצרך לחוצבה ולתקנה מותר דניכרת‬
‫היא שהיא פסולה ולא אתו לרמות בה את אחרים‪.‬‬                               ‫]אמר[ ח' איסרות עכ"ל‪.‬‬
‫וכן מדוקדק ל' המתני' דקתני והתקינה דמשמע‬         ‫)חי' מהר"א חזן(‬

      ‫בידים‪ .‬וכמ"ש התוס' ות"ח ז"ל ע"ש ודוק'‪.‬‬                      ‫דף נב ע"א‬
‫)בית שמש(‬
                                                 ‫גמ' אמר רבה מאן תנא טלית רבי שמעון היא‬
‫שם א"ר הונא פחות מכן יקוץ וכו'‪ .‬קשה דהא‬          ‫וכו'‪ .‬וקשה דהרי אמרינן דתנא ברא קא חשיב‬
‫בהדיא תנן לה במתני'‪ ,‬ולא הוה ליה כלל למימר רב‬    ‫מלמעלה למטה‪ .‬ופרש"י ז"ל דחשיב כל פחיתה‬
‫הונא ור' אמי אלא מאי דאיבעיא לן ביתר על כן‪.‬‬      ‫גדולה שבה דד' או חמש או שש או שבע הויא‬
‫ונראה לתרץ אחר שנקשה קושיא אחרת‪ ,‬דבשלמא‬          ‫אונאה וד' בכלל וכו' יעויין שם‪ ,‬והוא הדין לרבי‬
   501   502   503   504   505   506   507   508   509   510   511