Page 516 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 516
Pg: 516 - 17-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
שכירות א"ד אתיא לרבויי שכירות .ופשוט לה אביי ארצו מידו תיבת ידו יתירה וגניבה וגיטין ג' כתובים
מכח הסברא דשכירות ליומיה ממכר דתי' ממכר הבאים כאחד ואין מלמדין אליבא דכ"ע וק"ל.
אתיא לרבויי להחזיק הסברא דאי למעוטי א"א
דמשמעותא שכירות ליומיה ממכר ואי איתא )צרור החיים(
דלמעט שכירות הול"ל ממכר עולם ומדכתב רק תי'
ממכר מוכח דלרבויי קאתי ועיין לזר"י שתירץ תוס' ד"ה יצאו שטרות .וכו' וא"ת פרק מי שמת
בע"א ולהמגד"ן שכתב עיין לא"ב והס' אינו תח"י. )קמ"ז ע"ב( אמרי' וכו' אי אמרת בשלמא מתנת
)צרור החיים( שכיב מרע דאורייתא משום הכי אינו יכול
למחול וכו' והשתא והלא מכר שטר חוב
דף נז ע"א דאורייתא ואפי' הכי יכול למחול .נראה לתרץ
דשאני במכר שט"ח דאפילו אי אמרינן דחל המכר
גמ' בטול מקח יש להם .פירש"י ז"ל בטול מקח מדאורייתא )נמי( ,אפ"ה יכול למחול .וחל המכר
יש להם יותר משתות .והק' ה' אנג'יל לפירש"י לענין שאם הוקר )שט"ז( ,כגון שהעשיר הלוה ,או
למ"ד דבטול מקח יש להם היינו יותר משתות א"כ שהוזל כגון שהעני הלוה או נעשה אלם ,בין מכירת
היכי קאמר ר"י אף המוכר וכו' דאטו יציבא בארעא השטר למחילתו ,שהוקר והוזל ברשות לוקח וצריך
וגיורא בשמי שמיא ,דמדקאמר אף משמע דבהכי המוחל לשלם ללוקח מה ששוה השטר בשעת
פשיטא והוי איפכא דבבהמה ומרגלית וכו' עד כדי מחילה ולא כשעת מכירה .דאף דאמרינן מחלו
דמיהן הוי מחילה ואלו קרקעות ועבדים וכו' דעיקר מחול ,אינו אלא ליפטר הלוה אבל צריך המוחל
קרע מעיטן לא הוי מחילה אלא עד שתות ויותר לשלם ללוקח מה ששוה שטרו ,כדין השורף
משתות הוי בטול מקח וא"כ איך קאמר אף יע"ש שטרותיו של חבירו כדאיתא בחו"מ )סי' ס"ו
עכ"ל .ויש לתרץ דעי' בשעה"מ בה' מכירה פי"ג סל"ב( .מה שאין כן במתנת ש"מ דאי אמרינן דהוי
ה"ח דפ"ח ע"ד דיש ליישב דס"ל דלפי פירש"י לא מדאורייתא משום שמצוה לקיים דברי המת ,אי
ק' מדר"נ אדר"נ משום דאיכא למימר דהא דאמר אמרי' דיכול למחול אין מתקיים דברי המת שנתנו
ר"נ בפ' המקבל דאפי' זבין שוה מאה במאתים אין לו לגבותו מהלוה .ולהכי פריך שפיר דאי אמרי'
אונאה לקרקעות דה"ד גבי לוקח משום דעביד ]מתנת ש"מ[ מדאורייתא ,משום הכי אין יכול
אניש דזבין ארעא יותר משויה וכ"כ רשב"ם בפ'
המוכר את הבית דס"ו ועי"ש בתוס' ד"ה ש"מ למחול.
ומ"ש ר"נ בפ' הזהב דבטול מקח יש להם היינו לגבי )מגן גבורים(
מוכר יע"ש עכ"ל .וע' בש"מ שכ' וז"ל ,ר"י אומר
אף המוכר ס"ת וכו' פי' אין אונאה ללוקח לפי שאין שם ד"ה והאי ביומיה וכו' תימא דפ"ק דע"א
קץ לדמיו ואין הלוקח יכול לתובעו אבל אם נתאנה וכו' ומלא לבית דירה וכו' .ק"ק מאי מקשו התוס'
המוכר יכול לתבוע הלוקח וכן הא דר"י בן בתירא מלא לבית דירה הרי הש"ס דחה אותה ואמר שאני
בגמ' עכ"ל .וא"כ איכא למימר דלדעת רש"י ז"ל ע"א דחמירה משמע אבל לשאר מילי אמרי'
דשכירות קניא והש"ס לא אסיק דשכירות לא קניא
ג"כ ובזה ל"ק מ"ש ה' אנג'יל ז"ל.
)ימי אברהם( אלא מכח הך דכהן ששכר פרה וכו' וי"ל ודו"ק.
)פרדס רימונים(
שם וקמיפלגי בדשמואל וכו' .הק' הרב לחם שם בא"ד כתיב ממכר מותר .הקושיא גלויה דהא
אבירים דשמואל לא קאמר אלא מה שמורים הכל מדברי אביי לא משמע הכי .ואפשר לפרש לר' זירא
במתניתין דיצא לחולין אבל בענין אם צריך להוסיף אייתר ליה תיבת ממכר וקא מבע"ל אי אתת למעוטי
