Page 522 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 522
Pg: 522 - 17-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
גמ' קרי אנפשיה צדיק מצרה נחלץ .פירש רש"י הניכר טעמו מרגיש הלוקח וכו' .פי' אפי' מים ביין
צדיק מצרה נחלץ ,זה רבא ,קשא א"כ מה קרי ולפיכך מותר לערב אותו ,ואין כאן יתור ,ע"ן
אנפשיה ,וצריך לומר דקרי אנפשיה סוף הפסוק,
וא"א לומר דר"פ קורא על עצמו סוף הפסוק .ונ"ל בל"מ.
בס"ד ,דהוא קרי אנפשיה תחלת הפסוק שאומר )חיי משה(
צדיק מצרה נחלץ ,שאמר זה על עצמו ולא על רבא.
אי נמי קרי זה על רבא ועל עצמו ,וכונתו בזה על מתני' שאינו אלא כגונב את העין .מקשים הול"ל
עצמו שהוא אומר צרה זו של הפסד זה אינה צרה, גונב ,ומאי כגונב בכף הדמיון .ונ"ל בס"ד ,דאין זה
וצריך אני לשמוח בה ,יען כי בודאי בזה הדבר גונב ממש ,דהן אמת דתחלה ראה הלוקח פני
נצולתי מצרה אחרת קשה מאד ,וכמ"ש רז"ל המגורה הגריסין נקיים מן הפסולת ,מ"מ בעת
חסרונות והפסדות אשר יזדמנו לאדם הם לטובתו, ששוקל לו הגריסין הוא לוקח מן התחתונות,
כדי להצילו מדבר רע וקשה של מיתתו ,או מיתת שנראין הפסולת בהם ,ובידו שלא יקנה בעת שראה
בניו ,וכמ"ש עשיר בשורו ,עני בשיו ,אלמנה אותם בכף מאזנים שיש בהם פסולת ,ונמצא דסבר
בביצתה .מעשה בחסיד שהיה יושב ולומד בחצות וקביל ומחל ,אך אמר כגונב מפני שבערמה זו משך
לילה ,בחדר השינה אשר אשתו ובניו ישנם שם, את הלוקח אצלו לקנות ,בחשבו שכל הגריסין
ובהיותו לומד זוהר בכונה והתלהבות נשכו עקרב, נקיים הם ,ואחר שהניח הגריסין בכף מאזנים
ויצעק בקול גדול ,ותיקץ אשתו ,ותאמר מה לך, לשקול בוש לחזור בו ,אחר שפסק הדמים ,ונמצא
ויאמר עקרב נשכו ,ולקחה הנר לחפש על העקרב סבר וקביל מחמת הבושה ,ולכן אמר כגונב בכ"ף
להרגו ולא מצאתו ,ותאמר לבעלה צריך שנצא
מחדר זה ,ונישן בחדר אחר ,מאחר שיש כאן עקרב, הדמיון.
ולא הרגנו אותו שמא יצא וישוך עוד ,וכן עשו, )בן יהוידע(
ויקומו כולם וילכו לחדר השני ,ואחר שישבו בחדר
השני אמרה לבעלה איה השמירה של התורה רש"י ד"ה והאנן תנן וכו' ואיכא לפ"ע .עכ"ל.
שכתוב בה בשכבך תשמור עליך ,הלא אתה היית לא ידעתי מי הכריחו לזה דהרי קושית אביי ברורה
יושב ועוסק בה בהתלהבות ,ולא שמרה אותך מן ממתני' ואם רוצה ליתן טעם לאיסור דהרי ודאי
עקרב ,ולא הספיק בעלה להשיב לה תשובה על הודיעו מדלא הק' עליו מרישא דמתני' וע"כ מט'
דבריה ,והנה שמעו קול מפלה לה של הכותל דלפ"ע אכתי קשה אמאי לא כתב זה במתני' דקתני
והתקרה שנפלו בחדר שהיו ישנים בו ,ויאמר לה ולא לתגר אע"פ שמודיעו דהו"ל מט לפ"ע ]א"ה
בעלה זאת תשובתיך ,ראי איך התורה שמרה נראה משום דהו"א דוקא אם מים ביינו אסור דלא
אותנו ,והצילה כמה נפשות בנשיכה זו של העקרב, הו"ל לעשות כן וכמדוקדק לשון המשנה מי
נמצאת נשכיה זו חיים ,ועל זה קרי ר"פ אנפשיה שנתערב מים ביינו וכו' אבל הכא רבא קנה מתנות
צדיק מצרה נחלץ] .א"ה ,עי' יפה תלמוד ,ודו"ק[. ומזגו אדעתא לשתותו וכשמצאו אינו מבוסם
)בן יהוידע( החזירו לבעליו והודיעו וא"כ לכאורה באופן זה
שרי דמה הו"ל למעבד לזה כתב דאכתי אסור מט'
לפ"ע[.
רש"י ד"ה מתיר בדבר הנראה וכו' וטוב לו )ויאמר שמואל(
להעלות וכו' בדמיהן מפני הטורח ע"כ .קשה מה דף ס ע"ב
ענין עילוי דמים משום טורח לכאן והלא המחלוקת
היא בגניבת דעת דלאבא שאול אית ביה משום הכי
ולרבי אחא לית בה כיון שהוא דבר נראה אין כאן
