Page 526 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 526
Pg: 526 - 17-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
שם וחי אחיך עמך חייך קודמין לחיי חבירך. גמ' דרש ן' פטורא מוטב שישתו שניהם וכו' עד
הקשה הרב תורת חיים ממ"ש התוס' בקדושין דף שבא רע"ק ולימד וחי אחיך עמך חייך קודמין
ך' מהירושלמי אקרא כי טוב לו עמך דאם יש לו כר לחיי חבירך .וק' מכאן למ"ש התוס' בקידושין ד"כ
אחד יתננו לע"ע וכו' ותירץ דהכא אי לא כתיב עמך ע"א בד"ה כל הקונה ע"ע כקונה אדון לעצמו וקשה
הוה אמינא דשניהם שוין כבן פטורא והשתא דכתיב מאי אדון די לו להיות כאדונו וי"ל כדאיתא בירוש'
עמך אתא לאפוקי הסבר' לומר דחייך קודמין והתם דפעמים אין לו אלא כד אחד ואם שוכב עליו בעצמו
אצטרי' עמך דהו"א שהאדון יאכל פת נקיה וע"ע אינו מקיים כי טוב לו עמך ואם אינו שוכב עליו וגם
פת קיבר לכך כתיב עמך לומר דשניהם שוין עכ"ד. אינו מוסרה לעבדו זו מדת סדום נמצא שע"כ צריך
ובתורת כהנים מפורש דבן פטורא נמי דריש מעמך. למסור לעבדו והיינו אדון לעצמו ע"כ והרי אם
הן אמת דמדברי הרב קרבן אהרן נראה דלתלמודין הדרשה היא מקרא דאמר כי טוב לו עמך מהיכן יצא
לא דרש ן' פטורא מעמך .אמנם דחיקא מילתא וכפי לנו לדעת רע"ק שיתננה לעבדו הרי חייך קודמין
מ"ש הרב קרבן אהרן שם דר' עקיבא דריש לחיי חבירך ואפי' לן' פטורא היינו משום דאפשר
מדכתיב וחי דקאי לדידיה ש"מ דחייו קודמין לק"מ שישתו שניהם ואל יראה א' במיתת חבירו אבל בבד
דהתם מוכרח דכי טוב קאי לעבד .אבל הרא"ש וכסת וכיוצא דאי אפשר לשניהם מי יימר דאינו
בפסקיו כתב דמעמך דריש דמשמע טפלים לך מודה ן' פטורא ומה שיש ליישב ראה נא להרב
והדק"ל .ומה שתירץ הרב מהר"ר נסים רוזילייו מעל"ש בנאות יעקב מ"ש בזה ולמרן מלכא בס'
הביאו הרב החסיד מהרי"א בס' מענה לשון ע"ש ישרש יעקב ד"ק ע"ב ועיין להרב פתוחי מיתה בחי'
לפום ריהט' נראה דלשון הברייתא הפך פירושו. לקידושין בדכ"ב ע"א דרצה לשפוט תיקו דהתם
)עי' אברהם את עיניו ,יפה תלמוד ,עיני כל חי .ועי' דאיבעייא לו בש"ס לענין ששניהם חולים אי איכא
כי טוב לי עמך וע"ש מה שתי' ולע"ד נראה דבלא"ה
מראית העין(. ליכא למיפשט מינה ואין הנדונות שוים כאשר
)פתח עינים( יראה המעיין ועיין להרב עיון יעקב ז"ל מ"ש ועיין
להרא"ש בנדרים ד"פ ע"א ובס' עמק יאושע פ'
שם תנאי היא דתניא ר' נחמיא ור' אלעזר בחקתי ועיין להרב עטרת צבי סי' קכ"ו לגבי
פוטרין את המלוה ואת הערב מפני שיש בהם המציל .וראיתי להרב למ"ד ח"א בהפטרת ס' תזריע
קום עשה וכו' .פרש"י ז"ל מפני שיש בהן קום דבר"ך ע"ג דפי' בזה פסוקי מה אתן לפני ק' איש
עשה והו"ל לאו הניתק לעשה ,קומו אהדורו וזהו דהמשרת הבין דאלישע סבר דכ' ישתו וימותו והרי
נתוקו לעשה כדאמרינן אל תקח וכו' .עכ"ל. הלכה כרע"ק ולא ככ"פ ויהיה לאלישע דל"ו הובא
והתימה מבוארת דא"כ דטעמא דפטורא הוא משום עד שיתבטל הרעב והשיב לו אלישע דעתה נתבטלה
דהוי לאו הניתק לעשה אמאי פטרו את המלוה ואת גזרת הרעב דהסי' ויאכלו ויותירו דכשנת בצורת
הערב לחוד ולא פטרו גם את הלוה ואת העדים, אינן שכעין וז"ש והרעב היה בארץ ולא בשמים
ואין לומר משום דטעמא הוא משום דלוה ועדים אין דנתבטלה גזרת הרעב ית"ד בקיצור והדרך נחמד
בידם לנתק את העשה ולהחזירם כי אם היכולת ביד אך המונח שהניח במחלוקת כ"פ עם רע"ק דהוא
המלוה שהוא יכול לחזור להחזיר מה שלקח דא"כ אף לשמור אלעתיד שיהיה לו למשמרת אחהמ"ר
אמאי פטרו את הערב שגם הוא אין בידו להחזיר אין נראה כן כי אם על חיי שעה וברוך ה' יום יום
ולנתק את הלאו ,ועוד קשה דהא אמרינן בפ"ק ולא נכנס בסוג מה אוכל למחר דח"ו כמקטני אמנה
דתמורה דף ד' ע"ב דלא אתו חד עשה ועקר תחי
לאוי ע"כ ,והנה גבי מלוה איכא כמה לאוי כדתנן וצ"י.
)אברהם את עיניו(
